עם פתיחת שנת הלימודים, עולים נתונים מדאיגים ממחקר רשות המחקר של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: למרות עשור של מאמצים להעלות את שכר המורים, לרבות הסכמים קיבוציים משופרים, מעמדם המקצועי בחברה הישראלית נותר כמעט ללא שינוי. המקצוע, הנחשב לעמוד התווך של החברה, נותר במקום הלפני אחרון במדרג המקצועות הנחשבים בישראל.
המחקר, שהובל על ידי פרופ' איציק גילת, חוקר בכיר ברשות המחקר, עקב אחר מעמד המורה בין השנים 2015 ל-2025. המחקר מצא כי מעמד המורה שמר על יציבות לאורך כל התקופה, על אף העלאות שכר משמעותיות, כגון הסכם מ-2022 שהעלה את שכר עובד הוראה מתחיל ל-9,000 ש"ח.
4+במדד הכללי של מעמד המקצוע, המורכב משבעה מדדים שונים (כולל שכר ראוי, רצון שהילד יעסוק במקצוע, ותרומה לחברה), המורה ממוקם בעקביות במקום החמישי מתוך שישה מקצועות שנבדקו. מתחתיו נמצא רק עובד סוציאלי. בראש הדירוג, באופן עקבי, ניצבים רופא, איש הייטק ועורך דין.
מלחמה וקורונה: השפעות קצרות טווח
מלחמת "חרבות ברזל" אכן הולידה שינוי קצר מועד: בחודשים הראשונים למלחמה, נרשמה עלייה מתונה של 5% במעמד המורה. ואולם, בסקר שנערך כשנה וחצי לאחר תחילת המלחמה, באפריל האחרון (בקרב 503 בוגרים מהחברה היהודית, לפני פרסום ההחלטה על הפחתת השכר לעובדי המדינה), נמצאה ירידה בשיעור דומה, מה שמחזיר את המצב לקדמותו.
4+בדומה לכך, בשנת 2020, בשיא מגפת הקורונה, נרשמה עלייה במעמדם החברתי של מקצועות עם תרומה ישירה לחברה כמו רופא, מורה ועובד סוציאלי. עלייה זו שיקפה הערכה מחודשת כלפי מי שנמצאים בחזית החברתית והחינוכית בזמני חירום. עם זאת, נראה שהשפעה זו לא תורגמה לשינוי ארוך טווח.
פתיחת שנת הלימודים: 2.58 מיליון תלמידים חוזרים לבתי הספר
פערים עמוקים ויציבים: "השמרנות החברתית בישראל משמרת פערים"
"השכר לבדו, שהוא גורם חשוב ומשמעותי ליוקרתו של מקצוע, אינו מספיק להעלאת מעמדו של מקצוע ההוראה," מסביר פרופ' גילת. הוא מציין את פינלנד כדוגמה, שם מורים משתכרים רק מעט יותר מהשכר הממוצע, אך המקצוע נחשב ליוקרתי ודורש תואר שני, בזכות סביבת עבודה המקנה אוטונומיה מקצועית.
המקצועות שנבדקו מתחלקים לשתי קבוצות יציבות: מקצועות עם סטטוס גבוה (רופא, הייטק, עורך דין) ומקצועות עם סטטוס בינוני-נמוך (מורה, עובד סוציאלי, איש צבא קבע). הפער בין הקבוצות נשמר בעקביות לאורך העשור, גם כשיש שינויים נקודתיים.
למרות שתרומתם הנתפסת של מורים לחברה (86.2%) דומה מאוד לזו של רופאים (91.2%), במיוחד בזמני משבר, המעמד החברתי של מקצוע ההוראה נשאר נמוך יותר. "זהו ביטוי מובהק לשמרנות של החברה הישראלית – שבה סדר המעמדות המקצועיים כמעט שאינו משתנה, גם כשנסיבות משתנות", אומר פרופ' גילת.
פער בלתי מוסבר בין תרומת המורה למעמדו
ממצא מעניין הוא שבשנת 2020 הצטמצם הפער בין מעמד המורה למעמד של עורך דין (58.8 לעומת 66.6), אך חמש שנים לאחר מכן – בשנת 2025 – מעמד המורה שוב יורד ל-55.2, בעוד מעמד עורך הדין נשאר כמעט ללא שינוי (66.7). זאת למרות שתרומתם של המורים בתקופות חירום הוכחה שוב ושוב.
4+שני המדדים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר בבחינת מעמד המורה היו: תרומה לחברה והמקצוענות הדרושה ממורה. לעומת זאת, המדדים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר היו: נאותות השכר, היוקרה בעיני החברה והאטרקטיביות של המקצוע (הרצון שהילד יהיה מורה).
"מקצוע ההוראה ממשיך להיתפס כמקצוע עם מעמד בינוני-נמוך, למרות שתרומתו החברתית הוכרה במיוחד בתקופות משבר", מסכם פרופ' גילת. "זהו איתות לכך שנדרשים צעדים מערכתיים – לא רק בשכר אלא גם בהובלה ציבורית – כדי לקדם שינוי אמיתי בתפיסה החברתית".
4+המחקר הנוכחי משקף תמונה מורכבת ועקבית של מעמד המורה בישראל, ומעלה שאלות מהותיות לגבי הדרך שבה החברה מתייחסת לאחד המקצועות המשפיעים ביותר על עתידה.
