מנורה חזני שגורשה מחומש ושבה ליישוב שבצפון השומרון לאחר 20 שנה, תיארה אמש (שני) בריאיון ל"פטריוטים" את השמחה המהולה בעצב שמלווה אותה בתקופה זו: "יש התרגשות גדולה, אך הכאב על הגירוש והעקירה לא יימחק".
"אני מתרגשת מכל צעד" חזני תיארה בהתרגשות, "מכל מרצפת בישיבה, מכל עץ שנוטעים מחדש, וכמובן מכל האנשים שעולים. מצד שני, הכאב תמיד קיים. יש פה כבישים שלא מובילים לשום מקום, מדרכות שנשארו, מדרגות של בתים שכבר אינם".
חזני שיתפה שהזיכרון מהגירוש מלווה אותה עד היום, והדגישה: "אנחנו יודעים שצמחנו מזה, שגדלנו מזה, ועצם זה שאתם יושבים פה – זו ההוכחה. התקשורת דרכה עלינו. אמרו שאנחנו אלימים, שנלך להרוג חיילים. אפילו הפיצו שמועות ששמים סכיני גילוח בתפוחים או מכניסים משהו לתפוחי אדמה כדי לפגוע בחיילים".
היא הזכירה גם מציאות האימים באותם ימים, והעוול הגדול שנעשה להם: "חיינו פה באינתיפאדה השנייה, כל יום סגרו את הציר בגלל ירי, בקבוקי תבערה ופיגועים נוראים. זרקו פה מקרר תופת על אוטובוס. ובכל זאת מסרנו את הנשק כדי שחס וחלילה לא יקרה שמישהו יירה בחייל. ומה עשו? אמרו שאנחנו הולכים להרוג חיילים. כל הזמן שטיפת המוח הזאת לא הפסיקה".
