אתמול (ראשון) התקיימה ישיבת הקבינט במקום חשאי ומוגן, לאור המתקפה על החות'ים. על הפרק עמדו שוב הדיונים על המשך הלחימה. הפעם, לא דיברו על עסקה. ישראל כבר קיבלה את ההחלטה שהיא רוצה עסקה אחת, והיא גם מבינה שאין צד שני בארגון הטרור הרצחני חמאס שרוצה לעשות עסקה. כל התרגילים, כולל העניינים של עסקה חלקית והדרישות בעסקה חלקית, הן בעצם סוג של כניעה.
כולם מדברים על אפשרות לעסקה חלקית או אחרת, אך אף אחד לא מדבר על המחיר. אולי כדאי שגם ידברו על המחיר הגבוה. כולנו רוצים את החטופים בבית, אבל מחיר הכניעה, גם אלה שמנסים לייצר מציאות שאפשר לחזור למלחמה ולהכניע את חמאס אחר כך, יודעים שהדיבור הזה הוא דיבור שאי אפשר לעמוד מאחוריו. ישראל עומדת בתוקף על כך שהמהלכים הצבאיים הם אלה שגוררים את החמאס לשולחן הדיונים, והם אלה שגם יביאו את ההכרעה, ובהכרח גם את החטופים הביתה.

לכן, הדיון אתמול התמקד במתי ואיך. אני חושב שישראל כבר בתוך המהלך הצבאי בעזה, וכמובן, יש את גיוס המילואים. הקבינט כבר קיבל את ההחלטה ונתן את הסמכות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ לאשר את התוכניות. התוכניות אושרו, וחיסולו של המחבל אבו עוביידה השבוע, כולל האמירות אתמול של הרמטכ"ל על בכירי החמאס שנמצאים בדוחה, קשורים לכך שהמבצע הצבאי החל.
אמרתי לפני שלושה שבועות שאנשי החמאס לא יהיו מבוטחים בעזה ומחוץ לה. השינוי מגיע בעקבות ההבנה שבעצם הסירוב להגיע לעסקה, הסירוב לקיים את מה שהאמריקאים אומרים "לא יהיה חמאס בעזה", הסירוב הזה הוא תוצר של החבורה הזו שיושבת בקטאר.
עד כמה שאני מבין את דברי הרמטכ"ל, כנראה שהאירוע הזה יסלים למקומות אחרים. לא יהיה חמאס בעזה, לא יהיה חמאס אם יוגלה או יושמד, וגם לראשי חמאס האחרים לא תהיה הגנה קטארית-אמריקאית בתקופה הקרובה.
סוף חזון המדינה הפלשתינית
כמו הרבה מאוד דברים שלא חשבנו שאפשר יהיה לדבר עליהם לפני חצי שנה, הרעיון של ריביירה בעזה הופך להיות ריאלי. הקמפיין הסעודי של "שתי מדינות לפלשתינים", שניסה לגמד את ארצות הברית יחד עם צרפת, עלה לפי הערכתי לאמריקאים על הראש, ולכן הם הכניסו את התוכנית הזו לקצב מואץ. הצרפתים והאירופאים, ובעיקר הסעודים, שיצרו את הקמפיין הזה מתוך איזו הבנה שהם יביאו את הרשות הפלשתינית כדי לשלוט בעזה, עכשיו נגוז.
בהקשר לזה רואים את הדברים שרוביו עושה בשלילת הכניסה של הפלשתינים לארצות הברית, בעצם אמירה בוטה לסעודים, לצרפתים ולאחרים על מה שנקרא "חזון המדינה הפלשתינית". אבל יותר מזה, כשהאמריקאים באים ואומרים לסעודים: "אתם הרי דרשתם שלא תהיה התקדמות אם לא תהיה אמירה לעניין הפלשתיני, אנחנו לוקחים את השליטה בעזה לעשור הקרוב, אנחנו נייצר את המציאות שהמקום הזה יהפוך להיות אחר". אין התחייבות גדולה מזו, ולכן תוכנית ההגירה של טראמפ על השולחן, ולכן התוכנית של הסעודים ושל הרש"פ מחוץ למשחק.
ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון
בנוסף, בקרוב נראה החלת ריבונות ביהודה ושומרון. אני לא כל כך אוהב את הריבונות מה שנקרא הקטנה, ריבונות לגבי בקעת הירדן. ריבונות צריכה להיות על כל יהודה ושומרון, זאת צריכה להיות התשובה. החזון המטורף של אוסלו מגיע לקיצו בתקופה הקרובה. יש ויכוח גדול איזה סוג של ריבונות תהיה, אנחנו נדחוף לריבונות מלאה, אבל אני חושב שאנחנו נראה ריבונות בתקופה הקרובה מאוד ביהודה ושומרון.
הטור נערך על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו אצל טל מאיר ב"ישראל הבוקר".
