מחר (ראשון) הקבינט המדיני ביטחוני צפוי לישיבה ארוכה שתעסוק במגוון רחב של נושאים, ביניהם תוכניות כיבוש העיר עזה, המגעים לנורמליזציה עם סוריה ולבנון, וכן גל ההכרה החד צדדית במדינה פלשתינית בעצרת האו"ם הקרובה. יחד עם זאת, לא צפויות להתקבל החלטות בישיבה הזו.
השרים לא יידרשו לאשר את התוכניות, שכבר אושרו לפני כעשרה ימים על ידי ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ, שהוסמכו לכך על ידי הקבינט בישיבה קודמת. בישיבה תינתן כאמור סקירה בלבד, אך ייתכן ששרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית יעלו דרישה, שנתניהו כנראה יסרב לה לפחות בשלב זה, לעגן בהחלטת קבינט רשמית את האמירה שלפיה העסקה החלקית ירדה מהפרק, ושישראל לא תעצור את הלחימה עד למיטוט חמאס אפילו תמורת עסקה כזו.
4+התפתחות משמעותית נוספת שמעידה על כך שאנו מתקרבים לשלב העצים של הפעולה לכיבוש עזה היא הודעת צה"ל שההפוגות ההומניטריות, במסגרתן לא בוצעו תקיפות ברצועה בחודשים האחרונים בין השעות 10 בבוקר ל-8 בערב – ההפוגות האלה הסתיימו, וצה"ל חוזר לתקוף ברצועה בכל שעות היממה.
במקביל, קרן הסיוע ההומניטרית לרצועת עזה, במימון הממשל האמריקני, מאיצה את המהלכים שלה להקמת עוד מרכזי חלוקת מזון – הכל חלק מהמהלך המשולב של כיבוש הרצועה, פינוי אוכלוסיית העיר עזה, הפקעת השליטה על הסיוע מידי חמאס והכרעתו מבחינה צבאית ושלטונית.
4+מעבר לנושא עזה, בישיבת הקבינט ידונו גם בגל ההכרות במדינה פלסשתינית שצפוי לקראת סוף החודש הבא במסגרת עצרת האו"ם שתיערך בניו יורק, כאשר המגמה המסתמנת היא להחריף את התגובה הישראלית ככל שהגל יהיה גדול יותר.
בינתיים, קנדה, אחת המדינות המרכזיות שהודיעו שיכירו במדינה הפלשתינית, חזרה בה, אבל עדיין צפוי גל משמעותי של הכרות, כאשר שייתכן כי הקבינט יחליט להגיב באופן שקשור בהחלת ריבונות ביו"ש. מהלך כזה איננו ודאי, וגם אם יקרה – כרגע לא מדובר על ריבונות בכל השטח, אלא על שטחים מצומצמים שפחות שנויים במחלוקת כגון, אולי, העיר אריאל וסביבותיה. ייתכן גם שתהיה הצהרה ישראלית בלבד על צעדים לקראת החלת ריבונות, ללא החלה כלשהי בפועל.
4+בנוסף, ידון הקבינט במגעים המתקדמים עם סוריה, כאשר על הפרק – לפחות בשלב הנוכחי – הסדר ביטחוני מצומצם יחסית ולא הסכם שלום מלא. ישראל מבקשת להסדיר את פירוז דרום סוריה כדי להבטיח את שלומם של הדרוזים שם וליצור אזור חיץ שיגן על יישובי הגולן מפני מתקפה אפשרית בסגנון טבח השבעה באוקטובר, והשלטון בדמשק מבקש למנוע אפשרות של התנתקות המחוזות הדרומיים מהמדינה הסורית ולהתחיל בתהליך נסיגה ישראלית מאזור החיץ שנתפס במהלך השנה האחרונה, לעבר קווי שביתת הנשק של 1974.
בניגוד לפרסומים שונים, לישראל אין כוונה לסגת מהר דב בתמורה לוויתור סורי רשמי על רמת הגולן, ולפחות כרגע הכוונה היא גם להישאר בפסגת החרמון – אך יש נכונות לצאת באופן מדורג משאר אזור החיץ, אם אכן יושג הסדר עם המשטר בדמשק.
4+מאחורי הקלעים גם מתנהלים מגעים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא סוריה אחמד א-שרע בשולי עצרת האו"ם שתיערך בניו יורק בסוף החודש הבא. הנשיא טראמפ מאוד רוצה לפרוס את חסותו על פגישה כזו, שאולי תלווה גם באיזושהי הצהרה משותפת ראשונית לקראת הסדר ביטחוני בין המדינות.
לבסוף, הקבינט יקבל גם סקירה על הנעשה בלבנון ועל המאמצים לפירוק חיזבאללה מנשקו. מדובר באתגר לא פשוט בכלל, למרות הנחישות היחסית שמפגינה הממשלה הלבנונית בראשות ג'וזף עאוון, והלחץ חסר התקדים שמפעיל בעניין הממשל האמריקני.
4+ישראל מנסה לספק רוח גבית משלה למהלך הזה באמצעות איתות שתסכים לסגת מחמשת המוצבים שהיא ממשיכה להחזיק בצד הלבנוני של הגבול, אם אכן חיזבאללה יתפרק מנשקו; אבל מדובר ב"אם" גדול מאוד, שכן ארגון הטרור השיעי ממשיך להתעקש שלא ימסור את נשקו באופן וולונטרי, ואף מאיים בחידוש מלחמת האזרחים בלבנון.
חלק מהגורמים בישראל מעריכים שגם היום, כאשר חיזבאללה מצוי בנקודת השפל הנמוכה ביותר בתולדותיו, הוא עדיין חזק משמעותית מצבא לבנון, שיתקשה מאוד לפרק אותו מנשקו – בייחוד לאור העובדה שבין רבע לשליש מחיילי הצבא הזה הם שיעים, שבאופן כללי מזוהים עם חיזבאללה.
נורמליזציה בין ישראל ללבנון תקרה רק אם חיזבאללה יפורק מנשקו, אבל נכון לעכשיו – למרות שאנו יותר קרובים לשם מבכל נקודת זמן קודמת – אין שום ודאות שזה מה שהולך לקרות.
