אמש, בעקבות ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, אני יכול לומר בבירור: המבצע יצא לדרך. ההחלטה כבר התקבלה לפני שבועיים, כאשר הקבינט הסמיך את ראש הממשלה ואת שר הביטחון לאשר את תוכניות הפעולה. כל דיון נוסף בקבינט, גם אם יתקיים ביום ראשון, הוא לכל היותר אישור נוסף לתוכניות שכבר אושרו.
אך לצד ההתקדמות המבצעית, עולות תהיות קשות בנוגע להתנהלותו של הרמטכ"ל. אני רואה היום כותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות", שם הרמטכ"ל, אייל זמיר, מודיע כי הוא דוחה את פרסום דוחות התחקירים של האלוף סמי תורג'מן בטענה שאנו יוצאים לפעולה. זוהי אחת השערוריות הגדולות ביותר. ההיאחזות במבצע הצבאי כתירוץ לאי-פרסום תחקירים היא מעשה חמור.
2+אני זוכר שדיברתי כאן לפני שבועיים-שלושה על חשיבות התחקירים, וקיבלתי אז ביקורת מאדם קרוב לאלוף תורג'מן, שהבטיח לי שאופתע מתוצאותיהם המעמיקות, הכוללות מסקנות אישיות ואמירות נוקבות. והנה, הופתעתי, אך לא מהסיבות הנכונות.
כשהרמטכ"ל, ובייחוד כשמידע זה מגיע מלשכתו ישירות (דרך עיתונאים שאני יודע כיצד להתייחס לידיעותיהם), מודיע שתחקירים העוסקים בדמויות כמו האלוף בינדר והרצי הלוי עצמו, לא יפורסמו כעת – זהו חטא גדול. תחקירים אלה חייבים לצאת לאור. יש לי תחושה שיש הסכם בין הרמטכ"ל זמיר לבין הרצי הלוי. הם יודעים שזיהמו את התחקירים, והם מנסים לטהר חלק מהזיהום הזה.
2+הדחייה הזו מתכתבת גם עם הרעש שעושה הסנגורית הראשית בעתירות לבג"ץ נגד מבקר המדינה. הם מנסים לחכות עד סוף המלחמה, ואז להוציא את הדברים. הרמטכ"ל מתנהג כפוליטיקאי, ולא ברמה הגבוהה ביותר. ראינו זאת גם בהתיישרותו מול שר הביטחון בנוגע לאישורי מינויים. הוא סוס פרד דוהר, אך לצערי, לא במקומות הנכונים. אנחנו זקוקים לרמטכ"ל דוהר לחימתית, לא רמטכ"ל שבולם תהליכים חיוניים של הפקת לקחים.
יוסי כהן: סערה בכוס מים
אתמול ראיתי את קטע הריאיון של ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, שבו הצהיר: "אני צריך להיות ראש הממשלה". חייכתי לעצמי. קודם כל, הבחירה בפלטפורמה – ריאיון ב"ישראל היום" עם יסמין לוקאץ', ביתה של מרים אדלסון – אינה מקרית. יוסי כהן הוא אינו שחקן בעל משקל שיכול להזיז איזושהי מערכת לניצחון. אין חשש לאף אחד במערכת הפוליטית מיוסי כהן, למעט אולי בנט, לפיד וליברמן. הוא לא יכול להגיע לראשות הממשלה.
2+אני בודק כבר מאתמול איזה "גושי חמאה" מסתובבים ברחוב, וגיליתי שיוסי כהן היה צריך להעביר מסר למישהו אחר. מסר של "חכו, חכו, יכול להיות שאני אהיה ראש ממשלה או מועמד בפוליטיקה, ותצטרכו לבדוק איתי אחרת". אני מבין בפוליטיקה, ואני מבין אנשים שעוסקים בפוליטיקה. יוסי כהן מזהה איזושהי תקלה סביבו, ולכן האמירה הזו והבחירה בפלטפורמה זו. הוא מרגיש ש"כריש גדול בא לאכול אותו". הוא יכול היה ללכת להרבה מאוד מקומות אחרים.
אני מחייך, ואומר: אנחנו עוד נבדוק את סימני השאלה האחרים. לדעתי, כרגע יוסי כהן הוא "משקל נוצה" במערכת הפוליטית. גם הסקרים הקרובים וגם הקודמים יראו זאת. הוא גם אמר לפני כמה חודשים שהוא בא לליכוד.
נקודה אחרונה בנושא אחר: השליח למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, מדווח הלילה שהיום הנשיא האמריקאי טראמפ מכנס ישיבה גדולה על "היום שאחרי" בעזה. זה מתכתב עם החלטת הקבינט שגורם אמריקאי, יחד עם מדינות נוספות, ייקח אחריות על עזה. זהו אחד הדיונים המרכזיים ביותר לקראת מה שהולך לקרות כאן בתקופה הקרובה, ועל כך צריך לעקוב מאוד. יוסי כהן? סערה בכוס מים.
הטור נערך על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו ב"ישראל הבוקר".
