יש נתון היסטורי מעניין שרבים לא מודעים אליו. ארגון אל-קאעידה ניסה למוטט את בנייני התאומים כבר ב-1993, אך הוא נכשל. בפיגוע נהרגו שישה אנשים, נפצעו יותר מאלף, ונגרם נזק בשיעור של כחצי מיליארד דולר. כיצד ארה"ב הגיבה לכך? היא נמנעה מתגובה צבאית נגד הארגון, והסתפקה במעצר וכליאה של חברי ההתארגנות המצומצמת.
אסון התאומים שהתרחש על ידי אותו ארגון ב-2001 גבה את חייהם של קרוב ל-3,000 איש, ופחות מחודש לאחר מכן כבר פלשה ארה"ב לאפגניסטן. כלומר, ארה"ב חיכתה להיות "קרבן ברמה גבוהה" על מנת לפעול באופן משמעותי כנגד הרוע שניסה לפגוע בה.
5+זו התפיסה המוסרית המעוותת שהובילה גם את מדינת ישראל למדיניות ההכלה מול עזה. למרות שגורמי המודיעין ידעו על הרוע המפלצתי שמתפתח מתחת לאפנו, ועל אף שבמהלך השנים אנשים נרצחו בהתקפות חמאס מעזה, מתברר שהם היו 'מעטים מדי' ולכן באיוולת רבה החליטו להכיל זאת. רק טבח המוני מזעזע בתושבי העוטף, הכריח אותנו לצאת למלחמה משמעותית מול הרוע.
מדיניות כוס הדם
כך גם ביהודה ושומרון – לפני מבצע חומת מגן, על אף שהיו הרוגים רבים מפיגועים, זה לא הספיק לפעולה כנגד הטרור. הפיגוע הקשה במלון פארק בו נרצחו 30 ישראלים ונפצעו 160, הוא שגרם למצבר הלגיטימציה להתמלא דיו ולצאת למבצע. וכדברי אחד האלופים באותה תקופה: "כוס הדם התמלאה ואף גלשה".
5+תפיסה זו הובילה גם ליישום שגוי של המושג 'צבא הגנה לישראל'. עסקנו בעיקר במגננה דרך כיפת ברזל, גדרות ופתרונות טכנולוגיים, ולא בתקיפה מוקדמת של האויב הזומם לכלותנו. זאת בניגוד גמור לצו המוסר היהודי: "הבא להורגך השכם להורגו".
ר' אליהו בן אמוזג כתב על הניסיון להחיל על אומה את חסידותו של היחיד המוחל על עלבונו ולא מגיב, את הדברים החדים הבאים: "נראה אם מסוגלת אומה כלשהי לשרוד ע"פ קוד כזה, או שרק פלישה, כיבוש, שעבוד והכחדה יהיו התוצאות הבלתי-נמנעות" (בספרו 'מוסר יהודי מול מוסר נוצרי' בתרגומו של הרב זיני).
דין יו"ש כדין עזה
אמנם מאז פרוץ המלחמה צה"ל הגביר משמעותית את פעילותו ביו"ש, אך האם עצם הגישה השתנתה? הרי כל הסקרים מראים שהתמיכה בחמאס ברשות הפלסטינית אדירה (יותר מבעזה), וההנהגה הזמנית של אבו מאזן היא רק בגלל שלא נערכו שם בחירות 18 שנים, על מנת למנוע את עליית החמאס! הנהגת הרשות לא גינתה את הטבח ואף תמכה בו, חומרי הלימוד לילדים מלאים בהסתה אנטישמית, וכידוע הרשות הפלסטינית משלמת משכורות למחבלי הנוח'בה.
5+אם כך, בפועל ברור שאוכלוסיית יו"ש היא גם חמאס, אז למה מחכים ולא מרחיבים את המלחמה גם מול הרשות הפלסטינית ותושביה? התשובה נמצאת בדבריו של גדי אייזנקוט כשהיה הרמטכ"ל: "צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'.
במילים אחרות ניתן לקרוא לזה 'הקונספציה המוסרית' – לא חסר לנו מודיעין ולא כח, חסרה לנו האמונה בכך ששימוש בכח במתקפת מנע, כלומר, "הבא להרגך השכם להורגו" – זה הדבר המוסרי ביותר שניתן לעשות, משום שלטווח הרחוק הוא מונע מלחמות, ומפחית את הסבל למינימום ההכרחי. כמה פשוט והגיוני, ככה רחוק מיישום. רק לאחרונה הותקנו על ציר 60 גדרות ליד חלק מהכפרים, אך באופן מאוד לא מפתיע זריקות האבנים ממשיכות.
5+אנחנו מתים לאט מדי
אור רייכרט, ניסח זאת בחריפות כשעיצב מחדש את השלט האדום בכניסה לשטחי A ביו"ש, וכתב עליו את הדברים הבאים: "אזהרה, כאן גרים רוצחים נאצים שאין לנו כח לטפל בהם כי הם לא רצחו 1400 איש ביום אחד, אלא רק רצח משפחה פה ורצח מתנחל שם, ככה לאורך עשרים שנה. אז בגדול, עד שהם לא ישחטו מאות ילדים מתנחלים, זה סבבה בינתיים. סעו מסביב".
נזכיר שרק לפני כמה חודשים בודדים היינו עדים למקרה המזעזע של צאלה גז הי"ד שהיתה בדרכה לחדר הלידה, ונרצחה באכזריות יחד עם התינוק שנשאה בבטנה. כל המדינה הזדעזעה, אך האם זה גרם לשינוי מדיניות עקרוני? אפילו רצח מזעזע כזה, לא ישנה דבר, אם לא נבין שגם מוות איטי והדרגתי הוא עילה מספקת להכרעה, ואסור להמתין לטבח המוני בתושבי כפר סבא בשביל לגיטימציה.
5+הפתרון האסטרטגי
וכאן צריך לומר במפורש, לממשלה ולנציגי הציבור המתיימרים לדאוג להתיישבות: הרחבת ההתיישבות (החשובה והמבורכת), לא מפצה על מוות התושבים, והיא לא מהווה פתרון עומק למניעת הטבח הבא בתושבי המרכז. נציגי ציבור שלא מסוגלים להוביל להחלת ריבונות ועידוד הגירה ביו"ש כמו בעזה, מול הממשל האמריקאי האוהד ביותר שהכרנו – לא למדו שום דבר מהטבח שחווינו, והם מועלים בהזדמנות ההיסטורית שעומדת לפנינו.
הגיע הזמן לסתום את הגולל על האפשרות של מדינה פלסטינית עם אידאולוגיה נאצית שתתקיים סמוך למדינת ישראל. ההתמהמהות של מדינת ישראל, מזמנת את הלחצים הבינלאומיים להכיר במדינה פלסטינית, ורק מחמירה את מעמדנו בעולם. כמו כן, היא ממשיכה לתת תקווה לפלסטינים שעם עוד פיגועים ועוד לחצים הם בסוף יצליחו להביא להקמת מדינה פלסטינית, מה שמגביר אצלם את המוטיבציה לפגוע במדינת ישראל.
5+עלינו לזכור את הכלל המוסרי הפשוט: האויב נידון לפי כוונותיו ולא לפי הצלחותיו. וכפי שראינו לעיל, לפי פעולות ההנהגה הפלסטינית, סקרי דעת הקהל, ותוכניות הלימוד בבתי הספר – כוונת הרשות הפלסטינית ותושביה ביהודה ושומרון היא השמדת מדינת ישראל, בדיוק כמו האידאולוגיה של חמאס.
לכן רק לקיחת אחריות מלאה על בטחוננו ועתידנו, על ידי החלת ריבונות ביהודה ושומרון, תוביל לשינוי אסטרטגי-מהותי, ותמנע את הטבח הבא. זה צודק ומוסרי. טעינו בכך כבר פעם אחת יותר מדי.
