עם שלם, מדינה שלמה – כולנו רוצים להשיב את 50 החטופים הביתה. אנחנו יכולים לחלוק על הדרך – מותר לאנשים לחשוב שעצירת המלחמה תשיב אותם הביתה, מותר לחשוב שתקיפה ועצימות צבאית תביא אותם הביתה.
אבל לכולם ברור שמה שלא יביא אותם הביתה זה עוד פעם לחסום כביש, שוב לשבש את שגרת החיים בישראל, להבעיר עוד צמיג שרק מעצבן, שרק מרחיק, שרק מוריד את ההזדהות הכל-כך טבעית של אזרחי ישראל עם הרצון להשיב את החטופים.
ואני שואל גם ביום הזה – עוד יום התייצבות, שיבוש, עצירה, לא משנה מה השם שבחרו הקמפיינרים ליום הזה – למה? למה אתם מרחיקים, מפלגים ומפרידים את אזרחי ישראל מהמטרה הכל-כך חשובה, הכל-כך מאחדת של הרצון להשיב את החטופים?
בואו נחזור כולנו להתאחד סביב הדבר הזה. אם יש משהו שאנחנו יכולים להתאחד סביבו בימים האלה – זה בוודאי זה. נמשיך לחלוק על הדרך, נמשיך להציע רעיונות כאלה ואחרים, אבל למען השם – לא נילחם זה בזה בשביל המטרה שכולנו רוצים להגיע אליה.
