דבריו של הנשיא דונלד טראמפ, המנבאים סיום ודאי למלחמה תוך שבועות ספורים, אינם משוללי יסוד. אנו ניצבים בפני צומת הכרעה היסטורי, והמפתח טמון בהחלטה שתתקבל בקרוב בקבינט: אישור התוכנית לכיבוש העיר עזה. מהלך זה אינו טקטי בלבד; הוא המהלך האסטרטגי שיכריע את המערכה.
כפי שכיבוש ברלין סימל את הכנעת הנאצים, כך כיבוש בירת הטרור של חמאס יביא להכרעתו המוחלטת. להערכתי רק לאחר מהלך כזה, שישנה את המציאות מהיסוד, ניתן יהיה לדבר על "היום שאחרי", על שלטון אחר שאינו הרשות הפלשתינית או חמאס, ואולי אף על פתרונות רחבים יותר.

המטרה הצבאית ברורה, אולם במערכת הצבאית מתנהלת מערכה שכולה קביעת הנרטיב בזירה הפנימית – המערכה על האמת. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתריע על ניסיון חסר תקדים לשבש את ביקורתו על צה"ל, וזוהי רק קצה הקרחון של תופעה מסוכנת: "זיהום" וטיוח מכוון של תחקירי 7 באוקטובר.
הסנגוריה הצבאית הראשית, ככל הנראה בהנחיה ישירה של הרמטכ"ל הקודם הלוי גייסה עורכי דין מהשורה הראשונה במימון ציבורי כדי להעניק ייצוג לקצינים בתחקירים הפנימיים. מטרת המהלך ברורה: לא לחשוף את האמת, אלא להגן על בכירים, לשבש את עבודת המבקר ואת עבודת ועדת החקירה העתידית ולבנות נרטיב משפטי שיטשטש את האחריות למחדל הנורא.

במקום תחקירים נוקבים, אנו מקבלים הליך מזוהם שמטרתו היא הגנה משפטית ולא הפקת לקחים. המצב הזה, שבו גוף צבאי פועל כדי לסכל ביקורת ממלכתית, הוא מטורלל ודורש טיפול שורש בזירה המדינית אנו רואים את תגובת ההיפוך של מדינות שונות דוגמא אוסטרליה: היא מגרשת את השגריר האיראני בטענה למעורבות בפיגועים אנטישמיים, אך אל לנו להתבשם מהמהלך. מדובר בממשלה שבעצמה מתמודדת עם אנטישמיות גוברת וגורמים פרו-פלשתיניים רבי עוצמה, ממשלה שמנעה לאחרונה את כניסתו של ח"כ שמחה רוטמן.
גירוש השגריר הוא ניסיון ליצור איזון מלאכותי ולהסיט את האש מהבעיות הפנימיות שלהם. באופן דומה, החרפת המשבר עם ברזיל, שהפכה למדינה אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית מובהקת, היא סימפטום נוסף לאופן שבו העולם מפרש את המצב תוך אימוץ הקמפיינים של סעודיה בדבר פתרון שתי המדינות והפרס לטרור של ה-7 באוקטובר.

המאבק על דמותה של ישראל חוזר גם לזירה המשפטית. הגשת תלונה על ידי "התנועה לאיכות השלטון" נגד השופט מנחם מזרחי היא דוגמה מובהקת לאופן שבו גוף פוליטי מובהק מנסה להלך אימים על שופט שהחלטותיו אינן לרוחו. השתיקה הרועמת של גורמי התקשורת מול מתקפה זו חושפת את הצביעות. כמאמר הגשש החיוור: "אם הוא לא שופט בצד שלנו, הוא לא שופט בכלל".
הקשר בין כל האירועים הללו ברור: ישראל חייבת להכריע את המערכה בעזה באופן חד וברור. ניצחון צבאי מוחץ ישדר עוצמה, ירתיע את אויבינו, יחזיר את היוזמה לידינו בזירה המדינית ויפתור רבות מהבעיות הבינלאומיות שצצו. במקביל, עלינו להכריע את המערכה הפנימית נגד תרבות הטיוח, ההסתרה וההשתקה. רק כך נוכל להבטיח את עתידנו.
הטור נערך על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו ב"ישראל הבוקר".
