המדד קבע: אלו הח"כים והשרים שפועלים הכי הרבה למען איו"ש

פרויקט חדש וראשון מסוגו של אתר C14 מדרג את פועלם של חברי הכנסת והשרים למען החלת הריבונות, על בסיס נתונים שקופים ומתועדים בלבד. בראש הרשימה, בפער ניכר, ניצבת ח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית. אחריה בצמרת: ח"כ בצלאל סמוטריץ', השרה מאי גולן וח"כ משה סולומון. המדד חושף: מפלגות הציונות הדתית והליכוד מובילות את העשייה הפרלמנטרית בנושא.

המדד מדרג באופן כמותי את תרומתם של 71 חברי הקואליציה על בסיס ארבעה פרמטרים: הצעות חוק, נאומים, פגישות בינלאומיות ויוזמות שטח. מהנתונים עולה תמונה ברורה: ח"כ לימור סון הר-מלך היא הפעילה ביותר למען הריבונות בכנסת הנוכחית, בפער עצום מכל חברי הכנסת האחרים. סון הר-מלך השיגה ציון כללי של 137 נקודות, כמעט כפול מהמקום השני. פעילותה מתבטאת ב-27 הצעות חוק שקידמה, 28 נאומים מתועדים, ו-29 יוזמות שטח, בהן סיורים ביו"ש וקידום הצעת חוק להחלת תמ"א 38 ופינוי-בינוי גם ביהודה ושומרון.

3+

במקום השני במדד ניצב יו"ר מפלגת הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', עם ציון של 70 נקודות. פעילותו של סמוטריץ' בולטת במיוחד עם 3 הצעות חוק ו-33 נאומים, לרבות התייחסויות לחיזוק רמת הגולן ובקעת הירדן.

את החמישייה הפותחת משלימים נציגים בולטים ממפלגות הליכוד והציונות הדתית: השרה מאי גולן (הליכוד) במקום השלישי עם 68 נקודות, שפעילותה כוללת 13 הצעות חוק ופגישה בינלאומית מתועדת בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE). אחריה, במקום הרביעי, ח"כ 

3+

באופן מפתיע, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) ממוקם במקום ה-29 עם 8 נקודות בלבד. פעילותו המתועדת כוללת מספר הצעות חוק ונאומים, אך בולטת בהיקף נמוך יחסית לחבריו לימין.

כמו כן, שר המשפטים יריב לוין (הליכוד), מהקולות הבולטים במחנה הימין, נמצא במקום ה-9 עם 43 נקודות, כאשר המדד מציין כי הוביל עבודת מטה מקיפה בנושא הריבונות, פעילות שחלקה אינה מקבלת ביטוי במדדים פומביים. ראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד) ממוקם במקום ה-12 עם 33 נקודות, שנצברו בעיקר בזכות נאומים ופגישות בינלאומיות, כולל פגישותיו עם נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ.

3+

יהודה ושומרון | צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90

איך עובד המדד?

הדירוג במדד הריבונות נקבע על בסיס ארבעה תחומי פעילות, כאשר לכל תחום ניתן משקל שונה לשקף את מידת השפעתו:

• הצעות חוק (3 נקודות): הסעיף המשמעותי ביותר, הבוחן יוזמות חקיקה פורמליות.

• פגישות בינלאומיות (2 נקודות): על קידום הנושא בזירה הדיפלומטית.

• יוזמות שטח וקמפיינים (2 נקודות): על פעילות ציבורית מחוץ לכנסת.

• נאומים (1 נקודה): במליאה, בוועדות ובתקשורת.

3+

צוות הפרויקט ביצע מחקר מעמיק שהתבסס על מקורות רשמיים וגלויים בלבד, כגון מאגרי הכנסת, ארכיוני תקשורת, דיווחים ממשרד החוץ ותיעוד של ארגונים אזרחיים. המדד מדגיש כי הוא מבוסס אך ורק על תיעוד רשום וזמין לציבור, ולא על הצהרות בעל פה או פעולות מאחורי הקלעים שלא דווחו.

מדד הריבונות 2025, יתעדכן פעמיים בשבוע, מבקש להעניק לציבור כלי חדש למדידת המחויבות והעשייה של נבחריו בנושא הנמצא בלב סדר היום הלאומי.