ליפ-בו טאן, שמכהן כמנכ"ל אינטל מזה חמישה חודשים, נדרש להתמודד עם דרישת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להתפטר מתפקידו, בעקבות קשריו הקודמים עם הצבא הסיני.
הדרישה גרמה להנהלת אינטל להיכנס לפאניקה, החברה יצרה קשר מיידי עם הבית הלבן כדי לקבוע פגישה, וטאן טס לוושינגטון במטרה לשכנע את הנשיא שהוא אינו מרגל סיני. למחרת הוא נפגש עם טראמפ, יחד עם שר המסחר הווארד לוטניק ושר האוצר סקוט בסנט.

בפגישה ניסה טאן לשכנע את הנשיא בנאמנותו לארה"ב והדגיש כי לממשלת ארה"ב יש אינטרס ארוך טווח בחיזוק אינטל, אחת מיצרניות השבבים המקומיות הבודדות המניעות את הכלכלה המודרנית. טיעוניו היו משכנעים: טראמפ, שהביע חיבה לטאן, אזרח אמריקאי יליד מלזיה שגדל בסינגפור – חזר בו מדרישתו להדחתו.
הפגישה הביאה להסכם יוצא דופן: כמעט 9 מיליארד דולר במענקים, שהובטחו במסגרת חוק השבבים מ-2022, הומרו ל-10% מהמניות באינטל, מה שהפך את הממשלה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.

בסוף השבוע שלאחר הפגישה, קבוצת סופטבנק היפנית הסכימה להשקיע 2 מיליארד דולר בחברה, במטרה לחזק את מעמדה מול הממשל. ביום שישי חשפו אינטל והבית הלבן את תנאי העסקה באופן רשמי.
למרות העסקה, טאן נאלץ להתמודד עם אתגרי הליבה העסקיים של אינטל. אנליסטים מציינים כי ללא התחייבויות חדשות מצד לקוחות, המרת מענקים ממשלתיים למניות עלולה לגרום לדילול בעלי המניות ולהחמיר את מצבה הפיננסי של החברה.

בחדר הסגלגל, טאן פירט אודות קשריו הקודמים עם עסקים סיניים והדגיש את נאמנותו לארה"ב. לוטניק ציין כי שליטה זרה בחלק כה גדול מייצור השבבים העולמי מהווה סיכון, וטאן חזר והדגיש את מחויבותו לאג'נדת "אמריקה תחילה".
בסיום דיון בן שעה, טראמפ השתכנע והסכים להפסיק את הביקורת. טאן ולוטניק סיכמו על המרת מענקים למניות והענקת אחזקת מיעוט לממשלה. ביום שישי צולמו טאן ולוטניק במשרד המסחר, כשהנשיא אף הציע לחתום על המסמכים והוסיף: "אני מקווה להפוך את אינטל לגדולה שוב".
