החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון היא לא עוד מהלך מדיני על הנייר, אלא צעד חיוני בעיצוב עתיד המדינה. במשך עשרות שנים מתקיים בשטח מצב ביניים – לא ריבונות מלאה ולא רשות עצמאית יציבה – מצב המזמין חיכוכים, ערפול סמכויות ואובדן שליטה. החלת הריבונות היא הדרך לסיים את העמימות, לקבוע עובדות ברורות ולהחזיר את המשילות ללב ארץ ישראל.
ביטחון לפני הכל
ריבונות משמעותה ביטחון. שליטה מלאה במרחב מונעת את הקמתה של ישות עוינת בלב המדינה, מייצרת רצף ביטחוני מגבול ירדן ועד לים התיכון, ומאפשרת בלימת טרור והרתעה אפקטיבית. ההיסטוריה הוכיחה שבכל מקום שבו ישראל הסירה את אחיזתה, נכנס הטרור. לעומת זאת, בכל מקום שבו ישראל החילה את ריבונותה, הובטחה יציבות.
1+מהלך אזרחי מתבקש
מעבר להיבט הביטחוני, החלת ריבונות היא גם מהלך אזרחי מתבקש. מאות אלפי אזרחים ישראלים חיים ביהודה ושומרון, משלמים מיסים ומשרתים בצבא, אך חווים מציאות של חוסר אחידות משפטית ושירותית. ריבונות תבטיח מערכת חוק אחת לכולם, תשתיות מודרניות, שירותים מוניציפליים מתקדמים ותמריץ כלכלי לצמיחה אזורית.
מסר ברור לעולם ולעצמנו
ריבונות היא גם מסר לעולם, שישראל אינה מדינה זמנית בגבולות נזילים. מדינת ישראל היא ריבון בארצה ההיסטורית, על פי זכותה ההיסטורית, המשפטית והלאומית. החלת הריבונות מבהירה כי על נכסינו האסטרטגיים – גושי ההתיישבות, בקעת הירדן והשטחים השולטים על לב הארץ – לא נוותר לעולם.
1+בסופו של דבר, החלת ריבונות ביהודה ושומרון אינה רק שאלה של גבולות; זו הכרזה ברורה שעם ישראל חזר לארצו והוא כאן בריבונות מלאה. כדברי הנביא עובדיה, "וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה". הריבונות בארץ הזו אינה רק עניין של ביטחון ומשפט, אלא מימוש חזון נצחי.
