נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע אתמול (שישי) כי ממשלת ארה"ב מחזיקה כעת ב־10% ממניות אינטל, במסגרת עסקה שבוצעה באמצעות המרה של 11.1 מיליארד דולר בקרנות ובהתחייבויות שהובטחו בעבר. מדובר ב־433.3 מיליון מניות ללא זכות הצבעה שנרכשו במחיר של 20.47 דולר למניה – נמוך ממחיר הסגירה של יום שישי, שעמד על 24.80 דולר. כך, כבר עם השלמת העסקה, נרשם רווח על הנייר של כ־1.9 מיליארד דולר.
המהלך הופך את ממשלת ארה"ב לאחת מבעלות המניות הגדולות בחברה, בזמן שאינטל נמצאת בעיצומו של מהלך קיצוצים רחב במסגרתו צפויים פיטורים של יותר מ־20 אלף עובדים. טראמפ עצמו תקף מוקדם יותר את מנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן, אך נסוג מדרישתו להתפטרותו לאחר שטאן הצהיר על נאמנותו לארה"ב ואף הגיע לפגישה בבית הלבן. טראמפ כינה אותו כעת "מנכ"ל מכובד מאוד".
טאן שיבח את הנשיא על "השקעה היסטורית בתעשייה חיונית" והבטיח להמשיך לחזק את מעמדה של אינטל. עם זאת, שווי המניה של החברה עדיין נמוך בכ־60% משיאה בתחילת שנות ה־2000, ושווי השוק שלה עומד על כ־108 מיליארד דולר – לעומת כ־4.3 טריליון דולר של ענקית השבבים אנבידיה.
ההשקעה מתבצעת ברובה דרך מענקי "חוק השבבים והמדע" שאושר בתקופת הנשיא הקודם, ג'ו ביידן, במטרה לעודד ייצור מקומי של שבבים. כ־7.8 מיליארד דולר הובטחו לאינטל, אך עד כה הועברו בפועל רק 2.2 מיליארד דולר. עוד 3.2 מיליארד דולר הגיעו מקרן ממשלתית נוספת בשם "Secure Enclave".
למרות שאין לממשלה זכות הצבעה או ייצוג בדירקטוריון, מבקרי המהלך טוענים כי מדובר בהתערבות מסוכנת שעלולה לפגוע בתעשיית הטכנולוגיה. הם מזהירים שחברות אחרות עלולות להרגיש מחויבות לרכוש שבבים מאינטל כדי לשמור על קשרים עם הממשל. "בסך הכול זה צעד שיגרור נזקים ממשיים לחברות אמריקאיות ולכלכלה האמריקאית", כתב סקוט לינצ'יקום ממכון קאטו.
במקביל, טראמפ משתמש בהחזקותיו כדי לחזק את מדיניות "אמריקה תחילה" בתחום הטכנולוגי. הממשל דורש מ־Nvidia ו־AMD לשלם עמלת ייצוא של 15% על מכירות לשוק הסיני – מהלך שמסמן את המשך מלחמת הסחר של ארה"ב מול בייג׳ינג.
