אנו מתקרבים לקראת חודש אלול תשפ"ה. חודש אלול הוא החודש שבו אנו שבים בתשובה, אולם מה הכוונה במושג 'תשובה'?
על פי רוב, המושגים 'תשובה' או 'חזרה בתשובה' מוסברים כתיקון מעידה של האדם: החוטא שסטה מאורח החיים התקין, מתחרט על כך, ופותח בתהליך המשיב אותו אל המסלול הנכון. תהליך המורכב מכמה שלבים – חרטה על העבר, עזיבת החטא, וידוי וקבלה לעתיד. הבנה זו, למרות נכונותה, מדברת על התשובה כמציאות מקרית המתבקשת רק כאשר ארעה תקלה הזוקקת תיקון.
המדרש (תנא דבי אליהו רבה, פל"א), מרים את מבטנו לתשובה מסוג אחר. על פי המדרש "תשובה קדמה לעולם". כלומר, התשובה איננה רק תיקון כישלונותיו האישיים של האדם הקורים מידי פעם אלא הכח המניע את המציאות כולה. ביסוד המציאות עומדת ה'תשובה' כלומר השאיפה להתקדמות.
אף קודם החטא כבר קרוי האדם לשוב בתשובה, ויתרה מכך – לא רק האדם זקוק לתשובה, אלא המציאות כולה: הדומם, הצומח והחי. כלומר, ישנו תהליך אבולוציוני השורה בקוסמוס כולו, יצר חיים הדוחף את המציאות כולה להתקדם הן במימד הביולוגי ועל אחת כמה וכמה במימד הרוחני.
המציאות העולמית הולכת ומתעלה, ואנו קרואים להתאחד עמה. התביעה להבין טוב יותר, להיות מוסרי יותר, ללמוד יותר, להשתכלל מכל הבחינות כולן – בטכנולוגיה, במדע, ברפואה, בחקלאות, בלאומיות, באהבה, באמונה, בתורה, במצוה ובכל כוחות החיים כולם – היא היא עניינה של התשובה.
על פי כיוון חשיבה זה מובן כי האדם קרוי אל התשובה לא רק לאחר כשלון, אלא בכל רגע מחייו. כל השתפרות מסוג כלשהו, תיקון זווית מסוימת בחיים – נכללים הם בגדר ה'תשובה'. האדם השלם הוא אשר "כל ימיו בתשובה" (שבת קנג, א). כלומר, האדם העוסק בשיפור מתמיד של אישיותו והעולם הסובב אותו [יש המסבירים בדרך זו את דבריו הידועים של רבי אבהו במסכת ברכות (לד, ב) כי ב"מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין". כלומר, מי שנמצא בעיצומו של תהליך שיפור יש בו בחינה הגדולה מצדיק 'גמור' – אדם שהגיע למעלה עליונה אולם 'גמר' וחתם את התקדמותו בשלב זה או אחר].
כמו כל שנה אנו רוצים להתחדש, לחזור בתשובה, לתקן כישלונות ולהתחיל דיאטה; וכמו כל שנה ישנו גמד קטן שולח שלנו באוזן שאין סיכוי, שאמרנו את המשפטים הללו גם בחודש אלול תשפ"ד, ולכאורה שגרת החיים חזקה יותר.
המילה "אלל" בארמית משמעה חיפוש. בחודש אלול אנו לא תמיד מוצאים תשובה מלאה אבל אנחנו מחפשים, או במילים אחרות: מתקדמים. החכמה לזהות כיצד התקדמנו בשנה האחרונה, ברמה האישית והלאומית, ומה ניתן לקדם עוד יותר בשנה הקרובה.
לדוגמה, בשנה האחרונה הייתה קצת יותר הפנמה בציבור הישראלי של תחומי הזהות הלאומית והיהודית, וברמה האישית ייתכן שמצאנו את עצמנו מתפללים קצת יותר טוב וקצת פחות כועסים. בחודש אלול נעשה כל מה שביכולתנו לקדם קצת יותר את התחומים הללו. היכולת לחוש התחדשות בצעדים קטנים שמלווים בנסיגות ובערפל – זהו עבודת החיפוש של חודש אלול.
איך עושים את זה? משקיעים 90 אחוז מהזמן בזיהוי ההתקדמות שהייתה; ו-10 אחוזים בביקורת מה עוד צריך לשפר. נסו במינון הזה ותראו תוצאות. זה עובד.
