על כיבושה של בורמה מידי היפנים במלחמת העולם השנייה, אמר ווינסטון צ'רצ'יל כי זה כמו "ללעוס קיפוד, קוץ אחר קוץ". דומה כי לכיבושה המוחלט של רצועת עזה והניצחון הטוטאלי על החמאס תהא משמעות החורגת מניצחון של ארגון טרור רצחני באזור נקודתי, אלא ניצחון והכרעה שמשמעותם קריטית להסרת האיום הקיומי על ישראל והרתעה אסטרטגית של כל האויבים מסביב.
כיבוש הרצועה כולה דומה ללעיסת הקיפוד עליה דיבר צ'רצ'יל. זה בגלל תוואי המנהרות המפלצתי, שטחו ועומקו שלו אין תקדים בהיסטוריה העולמית, פיזורם של עשרות חטופינו וחללינו במנהרות, העברה לא פשוטה של למעלה ממיליון תושבים מהעיר עזה ולאחר מכן ממרכזה. זה ללעוס קיפוד, קוץ אחר קוץ.
3+גם אם ההישגים המגה-אסטרטגיים שחוללה ישראל במלחמת שבע החזיתות, כפי שנתניהו הבטיח ימים ספורים לאחר טבח ה-7 באוקטובר משתקפים לעין כל וגם לאלה שמשיקולים פוליטיים ציניים מנסים לגמד ואף לחבל, הרי לעיתים תכופות חולף זמן עד שמחוללי המאורעות (וההיסטוריונים) עומדים על מלוא התמורה שחוללו.
כך שבטווח ההיסטורי הארוך יותר, עוד יסתבר כי ישראל שינתה באופן טקטוני את יחסי הכוחות במזה"ת הן בנטרולה של איראן גרעינית והן בניטרולם עד כדי כמעט חיסול מוחלט של הפרוקסיים האירנים שאיימו קיומית על ישראל (החיזבאללה, החמאס, סוריה, איו"ש ותימן). ולא פחות, הברית בין נתניהו לטראמפ שינתה דרמטית, לא רק את מעמדה של ישראל כמעצמה מזרח תיכונית, אלא הפכה את ארה"ב כמעצמה שלראשונה התגייסה לסייע לישראל באופן פרואקטיבי כדי לחסל איום קיומי עליה. זה הישג שאין לו חליפין. זה הרבה מעבר ליחסים האישיים שהיו בין נשיא ארה"ב רוזוולט לצ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה ותרמו למדיניות ה"השאל החכר" של רוזוולט ולאחר מכן לכניסתה המכרעת למלחמה.
3+כשם שניצחונן של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה מול גרמניה הנאצית היה וודאי מרגע שתוקפנותן של גרמניה ויפאן הקיסרית איחדה אותן בדצמבר 1941 (לאחר ההתקפה היפנית בפרל הארבור), כך ניצחונה של ישראל על החמאס, על איראן והפרוקסים שלה מסביב הפך לוודאי מרגע שאויבי ישראל התאחדו להתקיף את ישראל ולהכריעה. המלחמה הרב זירתית הפכה את תגובתה של ישראל למלחמה קיומית, למלחמה על הבית.
בזיכרונותיו של אחד מגדולי המצביאים והמנהיגים הצבאיים במאה ה-20, גנרל הצבא האדום של רוסיה, מרשל גאורגי ז'וקוב ("זיכרונות ומחשבות") הוא מציין כי לא הייתה אפשרות לפשרה עם גרמניה הנאצית. הניצחון היה חייב להיות טוטאלי – כניעה ללא תנאי והשמדת המנגנון הצבאי והשלטוני של היטלר. מרשל ג'וקוב כותב כי באותם תנאים וקרבות מרים "המלחמות מוכרעות בידי צבאות שיש להם רצון עז לניצחון, מטרות ברורות ומוסר גבוה". תפיסת ההכרעה הטוטלית או הניצחון המוחלט עפ"י מרשל ג'וקוב הייתה כי ניצחון חלקי הינו חסר ערך בהינתן שאנו במלחמה קיומית.
3+על אף הישגיה הצבאיים הגדולים של ישראל בהנהגת נתניהו בכל החזיתות והשינויים האסטרטגיים הטקטוניים שחוללה ישראל במזה"ת, עולה לאין שיעור חשיבות הכרעתו הטוטלית של החמאס (צבאית ושלטונית) לכדי נקודת מיפנה משמעותית בהיסטוריה הצבאית של ישראל.
ראשית, צודקת תפיסתו של מרשל ג'וקוב ביחס להכרעה טוטלית וניצחון מוחלט על האויב. תפיסתו הייתה בנויה על יסוד ההנחה כי ניצחון חלקי נתפס כחסר ערך מול איום קיומי!!! האיום מעזה ויתר הזירות היה איום קיומי. הטבח ב-7.10 (אם לא נכריע טוטלית) ייתפס כנרטיב של ניצחון בקרב אויבנו.
3+שנית, רק אם הניצחון יהיה מוחץ, מובהק, חד וטוטאלי מול חמאס, יקרין הדבר לדורות על כל אויבי ישראל מקרוב ומרחוק. ניצחון טוטאלי ישדר לכל האויבים לבל יהינו להרים ראש ולהניף חרב על מדינת היהודים.
