זה כבר הפך לריטואל קבוע: צה"ל מוריד את הלחץ על חמאס, המחאות בארץ גוברות, חמאס מקשיח עמדות, צה"ל מאיים בהרחבת ההתקפות, חמאס לא מסתכל בכלל על המתווכחות, צה"ל מאשר תוכניות ומודיע על גיוס מילואים נרחב.
והופ, פתאום חוזרים האיתותים מצד חמאס, כמו שהתבשרנו אתמול. ושוב כנראה תהיה עסקה חלקית שבמסגרתה כמו ברולטה רוסית יהיו אחים שלנו שישתחררו ויהיו כאלה שיישארו לגווע ברעב, במסגרת העסקה הזאת כנראה גם יגדל הסיוע, ישוחררו עוד מאות ואולי אלפי מחבלים, חמאס ימקש מחדש אזורים שכבר פעלנו בהם לקראת חזרה ללחימה, צה"ל יחזור ללחימה במסגרתה יפגעו לנו לוחמים וחוזר חלילה.
1+אחרי שנתיים של מלחמה, צריך להגיד ביושר שחמאס הוא זה שקובע על הטון, את קצב הלחימה ואפילו על מה נדבר כאן…כאילו יש כאן מאבק בין כוחות שקולים.
אבל אין, מדינת ישראל צריכה לזכור ולהזכיר לעצמה שהיא הגורם החזק והפעם, אולי סוף סוף הפעם ללכת עד הסוף,לא עוד קולות של תתפסו אותי אחרת אני אתפרק עליכם, אלא פשוט באמת להתפרק על חמאס. לא עוד עסקאות חלקיות. לא עוד הפסקות אש שרק מכינות את הקרקע, תרתי משמע, להרוגים הבאים לכוחותינו.
1+הפעם, ואולי באיחור, צריך ללכת עד הסוף. עד לשחרור מלא של כל אחינו, עד להשמדה מוחלטת של חמאס, עד שכל ילד וילדה בעוטף ובמדינת ישראל כולה יוכלו לישון בשקט בידיעה מוחלטת שהאיום הזה הוסר – אחת ולתמיד.
