איראן מתמודדת בתקופה האחרונה עם שורה של משברים פנימיים – ממשבר מים וחשמל ועד חוסר יציבות פוליטית. אך כעת נדמה שהעימות החריף ביותר מתנהל דווקא בתוך ההנהגה: שמרנים מול רפורמיסטים.
המאבק הזה מלווה את איראן מאז המהפכה האסלאמית ב־1979: מצד אחד שמירה נוקשה על עקרונות הדת והמשטר, מצד שני קריאות לפתיחות, חופש ודיאלוג עם המערב.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, עם תנועתו "חזית הרפורמה", הציע השבוע מהלך שנחשב ל"רעידת אדמה": ביטול תוכנית הגרעין, שחרור אסירים פוליטיים, הפרדת הדת מהמדינה ואפילו שינוי אופי היחסים עם המערב.
דבריו לא עברו בשקט – הם הובילו להחרפה ביחסים בין שני המחנות.
פזשכיאן עצמו נשמע לא פעם נואש לנוכח מצבה של המדינה: “מתחת לרגליים אין מים, מאחורי הסכרים אין מים. אז תגידו אתם – מה נעשה? עם סיסמאות וביקורת לא פותרים בעיות.”
ברגעים אחרים הוא נשמע כמי שכבר נשבר: "כל יום שעובר נוחתות עלינו עוד ועוד צרות, אחת אחרי השנייה. לא בשליטתנו. כל פעם שנראה שאנחנו מתקרבים לחוף מבטחים – צצה בעיה חדשה".
