מחלקת המדינה האמריקאית הודיעה היום (רביעי) על הטלת סנקציות נגד ארבעה בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) , בהם שופטים וסגני תובעים, בעקבות צעדי בית הדין נגד אזרחים ובכירים אמריקנים וישראלים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
הסנקציות, שיאפשרו כעת בין היתר חילוט של נכסי הבכירים, הוטלו כאמור על ארבעה בכירים בהם שני שופטים ושני סגני תובעים. על קימברלי פרוסט, שופטת ב-ICC, הוטלו סקנציות בשל החלטתה לאשר חקירה של ה-ICC נגד אנשי צבא אמריקאים הקשורים לפעילות באפגניסטן. ניקולה יאן גיו, שופט ב-ICC, היה בהרכב השופטים שהחליט על הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.

הסנקציות הוטלו גם נגד נזאת שמיים חאן ו-מאמה מנדיאיה ניאנג, הסגנים של התובע הכללי קארים חאן, שבחודש יוני יצא התפטר מתפקידו "באופן זמני" לקראת סיום החקירה על התנהגות מינית בלתי הולמת לכאורה מצידו.

דיווח: כך שותק בית הדין הבינ"ל בהאג שאיים לעצור את נתניהו

דיווח: התובע של בית הדין בהאג "מתפטר זמנית מתפקידו"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה למזכיר המדינה רוביו על הטלת העיצומים:
"אני מברך את מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארה"ב, שהחליט להטיל סנקציות על שופטי בית הדין הבינלאומי בהאג. זה מעשה נחרץ נגד מסע ההכפשה השקרי כנגד מדינת ישראל וצה"ל ובעד האמת והצדק".

איסור עסקים באמריקה
הסנקציות שהוטלו על ידי משרד האוצר האמריקאי כוללות חסימה מיידית של כל נכס או השקעה בנכס של האנשים עליהם יוטלו סנקציות, הנמצאים בארצות הברית או בשליטת אזרחים אמריקאים.
כל נכס שבו מחזיק אחד הבכירים ב-50% או יותר של הבעלות, יחסם אף הוא. בנוסף, "כל עסקה של אזרחים אמריקאים או בתחומי ארצות הברית הכרוכה בנכסים של הבכירים תיאסר, אלא אם כן התקבל רישיון מיוחד או שהעסקה פטורה מחובות אלה", נאמר בהודעת מחלקת המדינה.
האיסורים כוללים גם תרומות, מתן כספים, סחורות או שירותים לבכירים בבית הדין הבינלאומי, וכן קבלת תרומות או שירותים מהם. המהלך צפוי להשפיע באופן משמעותי על היכולת של האנשים המיועדים לפעול במערכת הפיננסית הבינלאומית, במיוחד במדינות בעלות קשרים כלכליים הדוקים עם ארצות הברית. הסנקציות עשויות גם להגביל את יכולתם לטייל או לעסוק בפעילויות מקצועיות במדינות המיישרות קו עם ההגבלות האמריקאיות.

הקשיים העצומים של בית הדין בהאג
כזכור, מספר חודשים לאחר שהוציא צווי מעצר כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט, פעילותו של בית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג שותקה כמעט לחלוטין, כאשר התובע חאן איבד את הגישה לחשבונות המייל והבנק שלו לפי דיווח ב-AP.
חברות וארגונים גדולים בארצות הברית נתקו את קשריהם עם בית הדין עקב חשש מהסנקציות. מיקרוסופט למשל, ביטלה את חשבון הדואר האלקטרוני של התובע חאן, ואילצה אותו לעבור להשתמש בספקית מיילים שוודית.
כמו כן, מספר מדינות לא אוכפות את צו המעצר הבינלאומי כאשר הונגריה, שפרשה מבית הדין הבינלאומי, לא עצרה את נתניהו כאשר ביקר בשטחה, ומספר מדינות במערב אירופה לא עצרו את מטוסו של ראש הממשלה כאשר חלף מעל המרחב האווירי שלהן בדרכו לארה"ב.
