המערכה מול החות'ים נמשכת, אך צריך לומר כי למרות התקיפה היום מה שקורה זה סך הכל עוד מהרצוא ושוב שמתנהל בין ישראל לחות'ים. הם יורים, אנחנו תוקפים תשתיות, הם מתקנים אותן וחוזר חלילה. צריך לומר כי החות'ים לא מתרשמים במיוחד מהתקיפות הישראליות עד כה שמתמקדות בעיקר בפגיעה בתשתיות.
מבחינת החות'ים המלחמה צריכה להימשך עד ההשמדה שלנו. לגבי הנזק שנגרם, הם כבר מוקדם היום דיברו על כך שהם ישובו ויתקנו את המטרות שישראל תקפה היום בצנעא שבתימן.

כך זה נשמע: עאמרי עאמר, ראש חוליית הנדסת החשמל באתר שהותקף הבוקר בידי ישראל: "הותקפנו בשתי תקיפות בשל עמדתנו הסולידרית עם עזה וילדי עזה. אינשאללה לא נעזוב את הסוגיה (הפלסטינית) – לא משנה מה הם יעשו. אינשאללה אנחנו ממשיכים בדרך הזאת אפילו אם נמות כולנו".
מהאחראי על תיקון התשתיות ועד מנהיג החות'ים – זאת הגישה: "אנחנו ממשיכים בדרך שלנו, בסיוע לעזה – גם אם נמות בדרך", בינתיים גם זה אפילו לא קורה – לא הם מתים – אלא אנחנו בעיקר חוזים בהרס התשתיות של החות'ים בתימן.
לגבי סוריה: המצב במדינה דומה להר געש. לפעמים ההר נראה רגוע, לפעמים הוא מעשן ולפעמים הוא מתפוצץ לכל עבר – אבל גם כאשר ההר שקט, הוא פעיל ויכול כל רגע להתפרץ.
בסוף השבוע התקיימה הפגנה המונית במעוז הדרוזים בא-סווידא, הונפו בה דגלי ישראל והושמעו קריאות בעדה: "אנחנו רוצים שישראל תיכנס, אנחנו רוצים עצמאות" ובקרב העדה הדרוזית יש מי שדווקא אומר שתמיכה גלויה מן הסוג הזה בישראל מסוכנת מאד כי יש בה כדי להעניק תירוץ לא-שרע ושלוחיו להיכנס שוב ולטבוח בדרוזים מפני שהם הסירו את כל המסכות בכל הנוגע לתמיכה שלהם בישראל – ויש מי שאפילו רואים בזה בגידה של ממש.

גורם דרוזי בכיר אומר לי היום כי מה שנראה עכשיו כמו רגיעה בשטח – זה רק הכנה לקראת מתקפה וטבח נוסף בדרוזים. יש סיכוי בלתי מבוטל שהוא צודק ושבקרוב נראה עוד מעשי זוועות מצד כוחותיו של א-שרע במעוז הדרוזי כפי שראינו אך לא מזמן.
והינה קריאה שאנחנו מביאים הערב מא-סווידא מפי גורם צבאי בכיר במחוז. בדבריו הוא פונה לישראל בבקשת עזרה: "הצילו את א-סווידא הנתונה במצור, ואת המיעוט הדרוזי שמושמד בשם הדת. אנחנו מבקשים מארצות הברית וישראל לפתוח מעבר, לשלוח כוחות לשם פיקוח ושמירה ישירה, ולפקח על המעבר ההומניטרי כדי לאבטח את דרכי החיים והביטחון".
זאת אומרת – זה שפסקו מעשי הטבח שראינו לפני כמה שבועות – מבחינת הדרוזים שם, לא אומר דבר: אלא ההיפך – התחושה בקרב חלקים שם, היא שגל הטבח הבא כבר בפתח והוא רק עניין של זמן.
לגבי עזה: אי התרוממות המחאה – שללה מחמאס את היכולת למנף את האירועים באופן ארסי ומיטבי לטובתו מבחינה תודעתית.
העובדה שלא ראינו עימותים פנים ישראליים קשים, שלא ראינו חיכוך אגרסיבי בתוכנו ושהמחאות לא שיתקו את המדינה כפי שהיו אמורות ולמעשה כשלו במידה רבה – כל אלו – הקשו על חמאס למנף את המחאות לטובתו ולטובת הגברת הלחץ עלינו. בד בבד: עצם התרחשות המחאה הוא דבר חיובי מבחינת חמאס, ההפגנות אכן סוקרו בצורה נרחבת למדי בעולם הערבי וחמאס הדהד את עצם קיומן – אבל באופן לקוני למדי.

בכל הנוגע למו"מ על עסקת החטופים: כרגע לא נראה שיש התקדמות ממשית בפועל בצד הערבי – אלא בעיקר המשך הניסיון ללחוץ בכיוון החזרת ישראל לשולחן המו"מ לעסקה. כלי תקשורת ערבי דיווח היום על פגישה צפויה בקהיר שבה אמורים להשתתף בכירים ממצרים, קטר, ובכירים בארגוני הטרור הפלסטיניים ובהם חמאס ובראשו בכיר ארגון הטרור ח'ליל אלחיה, המטרה: לדון בדרכים ללחוץ על ישראל סביב נושא העסקה.
בצד הערבי ניכרת עדיין תקווה להחזיר את ישראל לשולחן המו"מ ולרקום לעסקה במטרה לבלום את הרחבת הפעולה הצבאית הישראלית הצפויה בעזה. כרגע הכדור בידיים של ישראל שצריכה להחליט האם ללכת לכיוון של עסקה ובלימה אפשרית של המהלך הצבאי כפי שהיה רוצה חמאס, או ללכת עד הסוף במערכה נגד ארגון הטרור.
