טיוטת דו"ח של החשב הכללי שבדק את תוכניות הסיוע לצעירי האוכלוסייה הערבית במשרד העבודה גילה כי קיימים אי סדרים מהותיים, ליקויים, בזבוזי כספי ציבור לריק, חשש לדיווחים כוזבים ושחיתות. הדו"ח המקיף בדק את מרכזי קידום התעסוקה לחברה הערבית בכל רחבי הארץ, מטעם משרד העבודה.
הכוונות של החלטות הממשלה היו טובות. לצמצם פערים, לסייע לצעירים ערבים להשתלב בשוק העבודה – לצורך כך ממשלות ישראל מממנות דרך משרד הכלכלה מרכזי קידום תעסוקה ללימוד השפה העברית והאנגלית ביישובים הערבים.
בפועל, הדו"ח של החשב הכללי מגלה כי ישנם אחוזי נשירה גבוהים מאוד מהקורסים הללו – מעל 30%. למעשה, לא ברור בכלל כמה צעירים ערבים באמת לומדים בהם, ומי שכן לומד בקורסים הללו, ספק אם ימשיך לקורסים ברמה גבוהה יותר.

הדו"ח קובע כי קיימים "היעדר בקרה וביקורת פנימית עצמאית של המשרד על פעילות החלטה 550". הבדיקה העלתה כי ישנם פערים בין מי שנרשם לקורסים האלו לבין מי שבאמת לומד בהם, והממצאים הללו "מעלים חשש לדיווח כוזב לכאורה על ידי הגורמים המפעילים את התוכניות".
בדיקות פתע במרכזים הללו לקידום החברה הערבית גילו, כי רבים מהרשומים לתוכניות לא באמת נמצאים שם, ואלו שכן – לא תמיד באים ללמוד כדי להשיג כישורים להשגת עבודה.
הקורסים הללו נועדו לסייע לצעירים וצעירות בחברה הערבית להשתלב במעגל העבודה, אבל הבדיקה העלתה כי חלק מהתלמידות הן בכלל נשים שאינן מתכוונות לעבוד יותר "לאור גילן המתקדם". מספר צעירות שלומדות בקורסים הללו הצהירו כי אין בכוונתן לעבוד כי משפחותיהם לא יאפשרו להן לצאת לעבודה.
ביקורות בשטח במרכזי הקידום לטובת החברה הערבית הממומנים בעשרות מיליוני שקלים גילו כי "הפעילות במרכזים הינה דלילה – במרכזים רבים לא נצפו קורסים במהלך הביקורות בשעות הפעילות, בחלק מהמקומות הפעלת כמות קטנה של קורסים במהלך השנה. הדבר משקף חוסר יעילות כלכלית גדולה מאוד".
הדו"ח הזה, שקובע כי כספי ציבור נזרקים לפח, גם אומר שמשרדי הממשלה שאמורים לפקח על התוכניות לקידום החברה הערבית לא באמת מבצעים את עבודתם. למעשה, זו אחת הטענות שמשמיעה השרה מאי גולן, בעניין החלטה 550 – אין שקיפות ואין ביקורת לאן הולך הכסף.
כזכור, ממשלות ישראל קבלו החלטות שמטרתן לצמצם את הפערים בחברה הערבית, ולצורך כך התקבלו החלטות דרמטיות המעבירות תקציבי ענק לטובת הקידום הכלכלי-חברתי של המגזר הערבי. סביב התקציבים הללו ישנה כרגע מלחמת עולם בין השרה מאי גולן, השרה לשיוויון חברתי, לבין גורמים בחברה הערבית, משרד האוצר ואפילו השב"כ – לאחר שגולן החליטה לעצור את העברת התקציבים לחברה הערבית.

לא רק חברי כנסת ערבים זעמו על עצירת הכספים על ידי השרה גולן, אלא אפילו ראש השב"כ רונן בר, שפעל להעביר את סמכויות השרה גולן על תכנית 550 לחברה הערבית לשר מיקי זוהר. אבל השרה גולן מתעקשת: אין שקיפות על הכספים שיוצאים מהתוכנית הזו, מיליונים מתבזבזים לריק וחלקם מגיעים לארגוני הפשיעה בחברה הערבית.
מרכזי הסיוע לצעירי החברה הערבית, הם חלק קטן מתקציב של מיליארדים המיועדים לחברה הערבית. אבל אם הכסף לא מגיע לייעודו – לאן הוא כן מגיע? דבר אחד בטוח: בדרך הזאת לא מצמצים פערים ולא מסייעים לחברה הערבית.
תגובת משרד העבודה:
תוכנית "ריאן" היא תוכנית הכוון תעסוקתי לחברה הערבית, שהוקמה במטרה לסייע בשילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה. התוכנית פועלת לפי החלטות ממשלה ויעדי תעסוקה לשנת 2030, ומפעילה מרכזי הכוון בפריסה ארצית המעניקים שירותים וולונטריים ליותר מ-20 אלף משתתפים בשנה. הנתונים מגובים במערכות מידע ותיעוד מלא, ומפוקחים באמצעות בקרה שוטפת ובחינת נתונים מנהליים.
מנתוני השנים האחרונות עולה כי ישנה עמידה ביעדי התוכנית, וכן גידול שנתי, כך למשל, בשנת 2024 השתתפו בתוכנית 23,618 איש (138% מהיעד), מהם 11,336 שולבו בעבודה (147% מהיעד). לגבי הדו״ח של החשכ״ל, מדובר בדו״ח משנים עברו, המשרד בחן את ממצאיו והפיק לקחים בהתאם תוך שמירה על שקיפות וניהול תקין של כספי ציבור.
