לאחר מסכת אירועים ארוכה שכללה את התנגדות היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, מליאת הכנסת העבירה היום (רביעי) בקריאה שניה ושלישית את הוראת השעה שנועדה לאפשר התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון.
על פי התקנות, הוענקו למערך הסייבר הלאומי, לשב"כ ולמלמ"ב סמכויות וכלים נוספים לצורך התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות, וזאת בשל ההתמודדות הלאומית עם מתקפות סייבר חריגות במגזר השירותים הדיגיטליים בזמן מלחמת חרות ברזל.
עיקרי ההסדרים בהצעת החוק הם ניתוק הזיקה למלחמת חרבות ברזל, שינוי ההגדרה של תקיפת סייבר חמורה, סמכות לדרוש ידיעות או מסמכים, קביעת חובת דיווח של הספק למנהל המוסמך על תקיפת סייבר שמתרחשת נגדו, חובת יידוע של הספק לארגונים מקושרים, התאמת החובות המוטלות על הרשויות להסדרים החדשים והרחבת חובות הדיווח לוועדת החוץ והביטחון וליועמ"ש.
כזכור, הממשלה התכוונה להעביר את התקנות כבר בחודש שעבר, אולם היועמ"שית שיגרה מכתב חריף בעניין בו כתבה כי אין באפשרותה לחוקק תקנות לשעת חירום על בסיס "אילוצים פוליטיים" להגדרתה, ולאחר מכן הפנתה את הממשלה לחקיקה דרך הכנסת.
"חוסר אחריות לאומי": מזכיר הממשלה במתקפה על הייעוץ המשפטי
מזכיר הממשלה יוסי פוקס שיגר בתגובה מכתב חריף למשנה ליועמ"שית, גיל לימון, והבהיר: "אתם ממוקדים בהכשלת עבודת הממשלה. מבקש שכל עמדה שאינה דחיית העתירה על הסף לא תוגש בשם רה"מ או הממשלה".
