זה פשוט לא יאומן, אבל בשבועות האחרונים קרה פה איזשהו היפוך קנים מסוים. הראשונים שהפנימו שארגון הטרור חמאס לא מעוניין בעסקה ואף לא לשחרר את החטופים – זה דווקא האמריקאים.
המשא ומתן על העסקה האחרונה היה לא בינינו לבינם. ישראל אמרה את שלה, ולאחר מכן התקיים מו"מ בין וויטקוף והמתווכות לבין חמאס. הם כולם קיבלו סטירה בפנים, עד כדי כך שגם נשיא ארצות הברית אומר גם ביממה האחרונה חמאס לא רוצה עסקה.
1+מתי ישראל תפנים זאת בעצמה? זאת שאלה מצוינת. אבל אם הממשלה טרם הפנימה זאת, מדוע ששאר העולם יעשה זאת לפניה? הראיה לכך היא אותה החלטת קבינט שבעצם דוחה את הקץ עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד חודש, עוד חודשיים, תלוי לאיזה תדרוך אתה רוצה להאמין.
אני חושב שכבר היה צריך להתחיל בפינוי אוכלוסייה. אם באמת נערכים לכבוש את העיר עזה, לפנות אוכלוסייה, לא צריך לגייס 250,000 לוחמים ולא צריך 200 ימים. אפשר להתחיל לפנות אותה אתמול בבוקר, וכל יום שלא עושים את הצעד הזה, דוחים את הפעולה בעוד יום, בעוד שבוע ובעוד חודש.
1+עכשיו, השאלה שנשאלת היא מי יכריע כאן? הדרג המדיני שדורש להקדים את הפעולה ולזרז את התהליכים, או הדרג הצבאי שבא ואומר: "בינתיים אני לא מסוגל, אני לא יכול". אני מתחיל לראות כבר את מצעד התירוצים עולה לאוויר, לא רק 250,000 לוחמים ולא 200,000, היום כבר התחילו לדבר על כך שאין קסדות. אם אנחנו בשיח של אין קסדות, איך אפשר לדבר בכלל על כיבוש העיר עזה?
