פורסם בחדשות 14: סערה פרצה הבוקר במכון הטכנולוגי חולון (HIT) לאחר שסטודנטים נתקלו במיצג אומנותי שכלל שלטים עם הכיתובים “מהנהר עד הים”, “פרי פלסטין”, “ג’נוסייד” ו”אינתיפאדה” – לצד ארגזים בצבע אדום וסמלים הקשורים למלחמה בעזה.
סטודנטים, בהם חיילים שחזרו מהחזית, טוענים כי מדובר בפגיעה ישירה ברגשותיהם והצגת מסרים אנטי־ציוניים בוטים בשם חופש הביטוי. “בזמן שחבריי נלחמים בעזה – מישהו מציב כאן שלטים כאלה וקורא לזה סאטירה”, אמר אחד מהם, “הבדיחה היא על חשבוננו. אנחנו לא מוכנים שמסרים כאלה יקבלו במה באקדמיה”.
הסטודנטים דרשו מההנהלה להסיר את המיצג באופן מיידי, אך במכון השיבו כי מדובר בפרויקט גמר של הסטודנטית ליאור שרעבי מהמחלקה לתקשורת חזותית – מיצב פרו־ישראלי, ביקורתי וסאטירי, המבקר את הסולידריות העיוורת של סטודנטים בקמפוסים בארה”ב ואת חוסר הידע שלהם בנוגע למלחמה.
במכון הטכנולוגי הסבירו כי המיצב בנוי כ”מלכודת דבש”: מראה חיצוני של חנות מזכרות פרו־פלסטינית שמושך תשומת לב – ורק לאחר מכן מציג מסרים ציניים וביקורתיים כמו “טיקטוק מלמד אותי על המזרח התיכון”, “אני עומד עם עזה, רק אל תבחן אותי” ו”תתפלל לעזה אבל תסע לבאלי”. לטענתם, מי שמתבונן במיצג במבט שטחי מפספס את מהותו.
אלא שהסטודנטים לא מקבלים את ההסבר. מבחינתם, עצם הצגת הביטויים “ג’נוסייד” ו”אינתיפאדה” במרחב הציבורי של הקמפוס, גם אם מתוך כוונה סאטירית, מעניקה לגיטימציה להדהודם ופוגעת ישירות בסטודנטים, במיוחד בימים שבהם המלחמה עדיין בעיצומה וחבריהם נלחמים או נהרגים.
הקשר הרחב – האקדמיה וחופש הביטוי:
האירוע ב-HIT מצטרף לשורת מקרים באקדמיה הישראלית בתקופה האחרונה – עצומות, הפגנות, סרטים והצגות בעלי מסרים אנטי־ציוניים או פרו־פלסטיניים – המוצגים בשם “חופש הביטוי האקדמי”. מתנגדי התופעה מאשימים את הנהלות המוסדות בכך שהן נוטות להגן על היוצרים והמרצים בכל מחיר, גם כאשר הדבר גורם לפגיעה ממשית בסטודנטים ובחיילי מילואים. לדבריהם, מדובר בסטנדרט כפול שבו חופש הביטוי נשמר כל עוד הוא משרת אג’נדה פוליטית מסוימת, אך נפגע כשהדברים מגיעים למחנה השני.
לטענת הסטודנטים, חופש הביטוי אינו אמור להיות חופש לפגוע, והאחריות של המוסדות האקדמיים היא להציב גבולות ברורים – במיוחד בזמנים של מלחמה, כאשר המרחב הציבורי בקמפוס הופך לזירת התנגשות בין זהות לאומית לבין מסרים פוליטיים קיצוניים. “ההנהלות לא יכולות להתחבא מאחורי המילים ‘חופש הביטוי’ ולהתנער מהאחריות שלהן”, אמר אחד הסטודנטים, “כשאתה מאפשר להציג את זה – אתה שותף לפגיעה”.
