accessibility-icon
share-icon
מחבלי נוח'בה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
מחבלי נוח'בה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
טל בראון
טל בראון
31

יז אב ה'תשפה (11.08.25)


דמי אחינו זועקים מהאדמה: הגיע הזמן לחוקק עונש מוות למחבלים

בזמן שאיראן נוקטת ביד קשה כלפי "המרגלים" ואף מוציאה חלק מהם להורג, ובארצות הברית הדמוקרטית נגזר עונש מוות על מרגלים ומחבלים שביצעו פיגועים - מן הראוי לחוקק בישראל חוק המאפשר לדון מחבלים למיתה, בדומה ל"חוק לעשיית הדין בנאצים ועוזריהם"


בסוף השבוע האחרון, הודיע דובר מערכת המשפט באיראן כי "המודיעין האיראני עצר עד כה 20 מרגלים המזוהים עם המוסד הישראלי" בטהרן ובמספר מחוזות נוספים. הדובר הדגיש כי הרשות השופטת "לא תגלה שום סלחנות כלפי מרגלים וסוכנים של הישות הישראלית", וכי היא תגזור עליהם עונשים קשים "כדי להוות דוגמה לכלל". יש לציין כי במקורות אחרים דווח על לא פחות מ-700 עצורים, שנעצרו בשבועות האחרונים בחשד לריגול בעבור ישראל, על רקע מלחמתה עם איראן.

ימים ספורים קודם לכן הודיעו רשויות המשפט האיראניות על הוצאתו להורג של מרגל, שהעביר מידע על מדען גרעין איראני למוסד הישראלי. לא היתה זו ההוצאה להורג הראשונה, וככל הנראה גם לא תהיה האחרונה, של מי שנעצרו, הואשמו, נשפטו ונתלו, בין אם הודו בכפיה ובין אם לאו.

בחודש יוני נתלו שלושה גברים בעיר אורמיה שבצפון מערב איראן, לאחר שהורשעו בשתוף פעולה עם ישראל ובסיוע לחבלה במבנים ופגיעה באישים איראנים. ליתר דיוק, הם הואשמו ב: "שחיתות עלי אדמות" ו"ניהול מלחמה נגד אלוהים" באמצעות שיתוף פעולה עם סוכנויות זרות ועוינות לבקשת המשטר הישראלי". בית המשפט העליון באיראן אישר את עונשי המוות לאחר הליכים משפטיים "הוגנים" שכללו בחינה מדוקדקת של כל המסמכים והראיות, ואף ייצוג משפטי של לא פחות משני עורכי דין לחלק מהנאשמים. 

maximize-image
images-count4+
חיילים באיראן | צילום: שאטרסטוק

בחודש אפריל הוציאה איראן להורג אדם בגין ריגול עבור המוסד, שכלל סיוע ברצח קצין בכיר במשמרות המהפכה ומעורבות בפיגועים נגד מתקנים ביטחוניים באיספהאן. האדם הוצא להורג בכלא לאחר "הליך שיפוטי", אך לפי ארגוני זכויות אדם, הוא נאלץ להודות בכפייה ונכלא ללא משפט הוגן.

מנתוני האו"ם עולה כי בתי הכלא האיראניים הגבירו את קצב ההוצאות להורג בעת האחרונה. לפחות 975 בני אדם הוצאו להורג באיראן בשנה שעברה, המספר הגבוה ביותר שנרשם שם מזה כמעט עשור. ראש מערכת המשפט באיראן הדגיש כי "מערכת המשפט של איראן תטפל במרגלים בתקיפות ובהתאם לחוק ולצדק". האם ראשי מערכת המשפט בישראל יטפלו במרגלים ובבוגדים למען איראן, שנתפסו בישראל בעת המלחמה בה נתונה היא, בהתאם לחוק ולצדק, או שיאפשרו להם להשתחרר ולשוב לחייהם בתוך זמן קצר? 

למען הסר ספק, בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בפרק ד' העוסק בריגול, נקבע בסעיף 111 כי: "מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם".

maximize-image
images-count4+
המנהיג העליון של איראן | צילום: רויטרס וקנבה


עוד נכתב בסעיף 114 על אודות דינם של מי שקיימו מגע עם סוכן זר, בין אם מיוזמתם או ש"זרמו" עם הפנייה אליהם מבלי לדווח לרשויות וכוחות הביטחון הישראלים: "מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים. ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ".

לשון החוק פשוטה וברורה. עתה נדרש למצות את הדין עם אזרחים ישראלים, יהודים וערבים כאחד, שנתפסו מרגלים במדינתנו הקטנה, קודם למלחמה ובוודאי במהלכה. היות וגם בישראל נתפסו ככל הנראה עשרות חשודים בריגול, יתכן ויש לשקול חקיקה שתחמיר את הענישה. אין הכרח להסתפק בעשר או חמש עשרה שנה, עם אפשרות לניקוי שליש על התנהגות טובה למורשע, כש"בשכונה" בה אנו נמצאים נהוג לתלות בוגדים ומרגלים.

למקרא שורות אלו יבואו "הטהרנים" ויסבירו שמדינת ישראל אינה דומה לשכנותיה, ואין לדון למוות במדינה דמוקרטית ונאורה. מנגד יסבירו אחרים כי אם לא מוציאים להורג מחבלים אכזריים שרצחו יהודים והמוני ישראלים באכזריות רבה, מה לנו כי נלין על מרגל או בוגד לכאורה.

 

maximize-image
images-count4+
הוצאה להורג | צילום: שאטרסטוק

לאלו וגם לאלו מוכיחה ארה"ב כי הצדק והמוסר בחברה דמוקרטית וחופשיה החפצה חיים, מאפשרים ומצדיקים עונשי מוות למרגלים ולרוצחים אכזריים ושפלים. כך היה לדוגמא ביוני 1953 כשנגזר דינם למיתה של בני הזוג אתל וילויוס רוזנברג, בסופה של פרשת ריגול מסעירה בתקופת המלחמה הקרה.  

טימותי מקווי, האחראי לפיגוע במגדל הפדרלי באוקלהומה בשנת 1995 בו נהרגו 168 אנשים, נדון למוות ביוני 1997 והוצא להורג ב־11 ביוני 2001. כאן המקום להזכיר שבטבח שמחת תורה התשפ"ד, נרצחו באכזריות במתחם מסיבת הנובה לבדה 378 ישראלים.

חלק מהרוצחים שניתפסו חיים עודם כלואים וממתינים למשפטם, בעוד שלוחמים מכוח 100, השומרים על המחבלים, מועמדים לדין בחשד להתעללות. זאת בשל עלילות שווא של עוכרי ישראל שטרם נחקרו בעצמם. הייתכן וגלגלי הצדק טוחנים לאט רק במדינת היהודים הרחמנים?

 

משפטם של שלושה מחבלים הקשורים לפיגועי ה-9/11 בארה"ב עודנו נמשך. זאת לאחר ששר ההגנה האמריקני לשעבר, לויד אוסטין, ביטל באוגוסט 2024 את עסקאות הטיעון השערוריתיות עם המחבלים, שהיו מסכלות את האפשרות להוציאם להורג באשמת רצח כ-3,000 אנשים. קצין משטרה אמריקני שאשתו נרצחה ב-11 בספטמבר 2001, אמר: "הם ביצעו את הפשע החמור ביותר במדינה הזאת והם צריכים לקבל את העונש החמור ביותר, שבמקרה הזה הוא עונש מוות".

אחיו התאום של קצין משטרת ניו יורק שנרצח, אמר כי הנשיא טראמפ צריך להשתמש בסמכויותיו כדי להבטיח שהמחבלים יוצאו להורג. הצפייה בארה"ב, כפי שביטא אותה האח השכול היתה פשוטה: "הצו הנשיאותי הראשון שהנשיא טראמפ צריך לחתום עליו הוא צו הוצאה להורג עבור 5 מתכנני ה-11 בספטמבר שהודו".

פוליטיקאים ואישי ציבור ניו-יורקים הגיבו אף הם להחלטת שר ההגנה. חברת הקונגרס הרפובליקנית ניקול מליוטאקיס אמרה: "משפחות קורבנות ה-11 בספטמבר, כוחות ההצלה שעדיין סובלים ומתים כיום, וכל האמריקאים, ראויים לצדק. זה מתחיל במרדף אחר עונש מוות ובקביעת מועד משפט מיידי כדי שמפלצות הטרור הללו יוכלו להיות אחראיות על פשעיהן נגד האנושות. אני מתכננת לעמוד לצד משפחות ה-11 בספטמבר, כוחות ההצלה ואיגודי המשטרה ביום שני ולדרוש מממשל ביידן-האריס לנקוט פעולה כדי לוודא שהצדק סוף סוף ייצא לאור". 

חבר הקונגרס הרפובליקני ברנדון וויליאמס אמר: "אי-העמדה לדין של הטרוריסטים הללו, על הזוועות שביצעו, תהיה עלבון למשפחות הקורבנות ותשלח מסר שגוי לאויבינו. אנחנו לא ננהל משא ומתן עם טרוריסטים – אתם הרודפים אחר אמריקה ופוגעים באזרחינו – אל תצפו לרחמים."

נשיא אגודת הצדקה של המשטרה, שיבח את משפחות גיבורי ה-11 בספטמבר שנפלו, על כך שתיעלו "את ייסוריהם וזעמם למסר רב עוצמה: "בזכות אומץ ליבם הסכמי הטיעון המבישים הללו בוטלו. אנו חשים הקלה ואסירי תודה, אך העבודה עדיין לא הסתיימה. כפי שאמרנו מההתחלה, המחבלים הללו, שגבו את חייהם של כל כך הרבה חפים מפשע, צריכים לקבל את העונש האולטימטיבי. ביטחון אומתנו דורש זאת, ומשפחות הנופלים הסובלות זמן רב, אינן ראויות לפחות מכך."

המקרה האחרון בו נדרש עונש מוות בארה"ב הינו בעל הקשר ישראלי מצער. משרד המשפטים האמריקאי ידרוש גזר דין מוות וכתב אישום בגין פשעי שנאה למחבל שביצע את הפיגוע בוושינגטון, בו נרצחו שני עובדי שגרירות ישראל, שרה מילגרם וירון לישנסקי הי"ד. 

האם חלאות הנוחבות, אותם מחבלי החמאס שעינו, אנסו, שרפו, רצחו וחטפו מטף ועד זקן ללא אבחנה, בכוונה תחילה, במודע ובהנאה גלויה, צריכים להשתחרר בחיים מכלאם, ביום מן הימים, בשל איזושהי סיבה? האם יש מי שמוכן לאפשר להם להתהלך חופשיים מעל פני האדמה, להקים משפחות, לבנות את ביתם ברצועת עזה ולשקם את ארגון הטרור האחראי לטבח הישראלים הנורא ביותר מאז השואה? 

אם יש מי שחושב שזהו תרחיש דמיוני, מוזמן הוא לעיין בקורות חייו של הארכי-מחבל יחיא סינואוור ימ"ש, ששוחרר מהכלא הישראלי בעסקת שליט. סינוואר שנעצר בשנת 1988 והיה שפוט לחמישה מאסרי עולם, שוחרר בשנת 2011, לאחר שחייו ניצלו בניתוח להסרת גוש סרטני ממוחו. תוך זמן קצר, ב-2017 הפך להיות המחבל מספר אחת שהוציא לפועל, עם חבריו ומחבליו, שורת פיגועים כנגד ישראלים ובראשם את טבח שמחת תורה באוקטובר 2023. האם ידענו להתמודד עם המחיר הנורא ולהכיל את תוצאות העיסקה, כפי שאמרו בזמנו הבכירים מ"הגוורדיה"?

סיכום והמלצות

האם נזכה ליום בו התובע, האזרחי או הצבאי, ידרוש גזר דין מוות למחבלים, ואולי אף למרגלים שפעלו בשרות האויב בעת מלחמה, כשדמי אחינו עודם זועקים מן האדמה?

המחוקק בישראל נדרש לדבר בעבר. כך התאפשר למפקד הצבא לדון למיתה בהתאם ל"תקנות ההגנה (שעת חירום)". התאפשר גם למערכת המשפט האזרחית לדון למיתה, בהתאם ל"חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י–1950". אך דבר מזה לא הפך להחלטה, מוצה או בוצע.

 

מחבלי חמאס, ארכיון |
maximize-image
images-count4+
מחבלי חמאס בעזה | צילום: רויטרס

מן הראוי לחוקק חוק המאפשר לדון מחבלים למיתה, בדומה ל"חוק לעשיית הדין בנאצים ועוזריהם- תש"י 1950". זאת בכדי שנוכל לקיים במדינת ישראל משפטים כדוגמת משפט אייכמן ומשפטי נירנברג. כך יעשה וייראה הצדק בדורנו, ירתיע ואף ימנע אסונות בע"ה. כך יעוצב, יישמר ויהיה המעשה השיפוטי לזיכרון עולם בעבור הדורות הבאים. 

בבתי המשפט בישראל בהם ישבו בדין שופטים ציונים, ישרים ואמיצים, שביטחון מדינת ישראל ואזרחיה ניצב אל מול עיניהם לדורי דורות, יזכו המחבלים לסיים את חייהם בכלא. זאת מבלי יכולת להשתחרר בעיסקאות סיבוביות מסוכנות, או בשל הוצאתם להורג בהתאם לחוק, ככל שלא מצאו את מותם בקרב טרם מעצרם.

טל בראון

טל בראון

קצין מילואים בדרגת אלוף משנה אשר שירת במגוון תפקידים לאורך השנים בצה"ל. חבר בתנועת הביטחוניסטים ובעל תואר שני בנושא צבא וביטחון מהאוניברסיטה העברית בירושלים

עקבו אחרינו גם ב-Google News