ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג אמש (ראשון) במסיבת העיתונאים קו בהיר וברור: המטרה היא הכרעת החמאס. הוא הציב את היעדים שנקבעו בקבינט, הבהיר כי כיבוש רצועת עזה נמצא על השולחן, והסביר כי הדרך היחידה להשבת כל חטופינו עוברת דרך הכרעה צבאית. נתניהו הדגיש כי הוא מעוניין בעסקה להשבת 20 חטופים חיים, אך בניגוד לגורמים אחרים, הוא מבין שהמטרה של החזרת החטופים עוברת דרך מיטוט או הכנעת חמאס, מיטוט שלטון הטרור הרצחני בכניעה או לחימה הוא הדרך.
במקביל לקו הברור הזה, אנו עדים לגורמים מבית שמנסים למסמס את הנחישות הנדרשת. הטענות שנשמעות, למשל מפי הפרשנים צבאיים שניזונים בכפית מאנשי הצבא, לפיהן לצבא אין תוכנית מסודרת והוא זקוק לזמן נוסף, הן לא פחות מ"קשקוש בלבוש, שקר וכזב". זו אינה האמת.

הרמטכ"ל, אייל זמיר, בכניסתו לתפקיד, אישר תוכנית מבצעית מפורטת לכיבוש עזה בשם "כור". על בסיס תוכנית זו הוא קיבל את אמון השרים. התדרוכים השקריים שיוצאים מגורמים בצבא לתקשורת נועדו לשרת אג'נדה של דחיינות, בדומה לניסיונות למסמס את הפעולה ברפיח, אז בסיוע ממשל ביידן וגורמים בקבינט המלחמה.
אך החתרנות אינה מגיעה רק משם. החזית השנייה היא הפוליטית, והיא באה לידי ביטוי בהתנהלותו של השר בצלאל סמוטריץ'. שר בממשלה אינו יכול לאחוז במקל משני קצותיו. לממשלה יש אחריות קולקטיבית. אם איבדת אמון בראש הממשלה, כפי שטען סמוטריץ', מקומך אינו עוד בממשלה. עליך לקום ולעזוב, ולא לנהל קמפיין רייטינג על חשבון ניהול המלחמה.

התנהלות כזו, של זעקות מתלהמות וביקורת פומבית שפוגעת במאמץ המלחמתי, היא מתכון בדוק להפלת ממשלת ימין – בדיוק כפי שהימין כבר עשה בעבר והביא עלינו ממשלות עם האחים המוסלמים. אם יש לך מה לומר, אמור זאת בלחש בחדרים הסגורים. מי שצועק, כנראה לא צודק.
החזית השלישית היא המשפטית, ושם האבסורד חוגג. אין לי שום אמון במערכת המשפט הישראלית, לרבות בשופטי בית המשפט העליון. השופט נועם סולברג, המייצג את ה"מאפיניקיות" של המערכת, הוא לא התקווה השמרנית שרבים חשבו שהוא. אין שם שופטים שמרנים, יש אינטרסנטים ושחקנים פוליטיים.

ההחלטה להוציא צו ביניים נגד הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, היא עוד הוכחה לכך. הממשלה צריכה להתעלם מהחלטות בג"ץ בנושא, להמשיך בהליך ההדחה וליצור משבר חוקתי אם צריך. היועמ"שית הנוכחית, כמו גורמים נוספים במערכת, פועלת מתוך אג'נדה פוליטית ברורה, והגיע הזמן לשים לזה סוף.
הדרך לניצחון ברורה ודורשת נחישות ועמידה איתנה. ראש הממשלה מתווה את הדרך, אך כדי להגיע ליעד, על ישראל להתגבר לא רק על האויב בעזה, אלא גם על אלו שמנסים לחתור תחת המאמץ המלחמתי מבפנים.
הדברים נכתבו על סמך מה שאמר פרשננו הפוליטי מדיני יעקב ברדוגו ב'ישראל הבוקר'.
