בניגוד לתדרוכים שיצאו מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כינוס הקבינט, נראה כי המבצע עליו הוחלט הלילה (בין חמישי לשישי) ברצועת עזה הינו "עוד מאותו הדבר". בדומה ל'מרכבות גדעון', המבצע נועד לשכנע את ארגון הטרור הרצחני חמאס ללכת לעסקה שבה ישראל תשלם מחיר ביטחוני כבד מאד.
לפי העולה מישיבת הקבינט, ברגע שחמאס יסכים להגיע לעסקה – המבצע שוב יישאר וככל הנראה צה"ל ייסוג שוב משטחים שנכבשו כבר מספר פעמים בדם רב של חיילנו.

במהלך הדיון הלילה, השר רון דרמר נשאל על ידי השר זאב אלקין וראש הממשלה: מה יחליטו לעשות אם תוך כדי הפעילות נגד חמאס בעזה – הוא פתאום מסכים לעסקה חלקית. דרמר השיב: "לא הולכים לזה. הולכים רק לסיום המלחמה ורק בתנאים שלנו. לא הולכים לעוד נסיגות".

עימותים, הסתייגויות והכרעה: כך התקבלה ההחלטה הלילה בקבינט
השר אלי כהן אמר כי "בצורה שאנחנו מתנהלים אנחנו גוזרים על עצמנו חטופים נוספים בעתיד. אנחנו מודיעים לחמאס איך לא נכניע אותו". השרה מירי רגב הוסיפה: "הסכמתי לאורך הדרך לשלביות העסקה. היום אני לא מוכנה. צריך להכריע את חמאס. להודיע שאנחנו השתגענו. להודיע מה התנאים שלנו לסיום המלחמה. ועד שזה לא קורה – אנחנו רק מתקדמים".

אלקין הצטרף אף הוא לדברים: "אי אפשר לנהל פעילות צבאית תוך כדי הסתכלות שאולי תגיע עסקה. יש עכשיו שינוי. אנחנו אומרים: די". מזכיר הממשלה יוסי פוקס ציין כי "יש בעיה בתקדים שיצרנו, שבעסקת חטופים לא רק משחררים מחבלים, אלא גם משלמים בביטחון הלאומי או בלהפסיד במלחמה. זה לא היה מקום המדינה. זה סטארט-אפ מסוכן מאד".
לדברי מזכיר הממשלה, "לכן להודיע שאנחנו מכאן רק מתקדמים. עד שהחמאס מסכים לתנאי סיום המלחמה שלנו. יש לנו חיילים שנפלו במקומות שצה"ל נסוג מהם בגלל עסקה".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכם את הדיון באמירה נחרצת: "הציר המרכזי עכשיו הוא האם שוב נפסיק את הלחימה עבור עסקה זמנית. אם נבחר בכך – לא נכריע את חמאס. אני קורא לראש הממשלה: אל תשקר לציבור, אל תשקר לחיילים. חובה להגיע לניצחון, ולשם כך צריך ללכת עד הסוף. אם אין רוב להכרעה, אני תומך בעמדת הרמטכ"ל: לשמר את המצב הקיים פחות או יותר, ואז ללכת לבחירות על עתיד המלחמה".
במהלך הדיון הסוער הטיחה השרה אורית סטרוק לעבר יו"ר ש"ס אריה דרעי, לאחר שהלה טען כי "אם תוך כדי הלחימה חמאס יבקש עסקה – צריך לעשות את זה. להפסיק בשביל זה. חיים של אזרחים חייבים להציל. חיילים זה דבר אחר". סטרוק השיבה: "תסביר לי פעם אחת – על החיים של איזה אזרחים מותר לוותר בשביל צרכי המדינה, ועל אילו אסור?".
סטרוק המשיכה והזכירה לדרעי את מהלכי השמאל אותם הוביל בעבר: "כשנתתם את הגבעה שמול הבית שלי לערפאת – ירו עלינו ממנה. זה היה מותר? כשאלף פעמים סיכנתם חיים של אזרחים ביו"ש בשם שיקולים מדיניים, זה היה מותר? שנים מפקירים אזרחים בהתנחלויות בגלל אינטרסים לאומיים, ואף אחד לא מצמץ. אז עכשיו תגידו, מתי זה כן מותר ומתי לא? למי מותר ולמי אסור?".
