פרופ' דוד אנוך, איש שמאל רדיקלי וסרבן שירות מוצהר, נוהג להאשים את מדינת ישראל בפשעי מלחמה. אנוך מלמד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ובמחלקה לפילוסופיה באוקספורד. באחרונה הוזמנה שופטת בית המשפט העליון רות רונן לשאת דברים בכנס פרידה לרגל קבלת התקן ללמד באוקספורד, כנס שהתקיים בפקולטה למשפטים בעברית.
השופט יצחק עמית אישר לרונן להשתתף אף שהוא מודע היטב להתבטאויותיו הפוליטיות החריפות של אנוך ולרגישות של השתתפות שופטת בית משפט עליון עוד בזמן מלחמה. זאת בשעה שבמקרים אחרים אסרה הנשיאה בדימ' מרים נאור ז"ל על השופט נעם סולברג לשאת דברים באירוע לציון חמישים שנה לגוש עציון, ומ"מ הנשיא הקודם פוגלמן מנע מן השופטת מיכל אגמון-גונן הופעה בכנס של האגודה לזכויות האזרח, ארגון שמזמן זוהה עם השמאל הרדיקלי.
כך דוחף עמית את בית המשפט העליון אל תחתית חלקלקה: מבחינתו, השתתפות שופט מכהן בכנס שמייצג קו פוליטי מובהק של השמאל הרדיקלי היא לגיטימית, צעד שלא קיבלו על עצמם נשיאים קודמים, לא כלפי שמאל ולא כלפי ימין.
"הנזיפה" שקיבלה רונן מהשופט אשר קולה, נציב התלונות על השופטים, היא למעשה כתם תדמיתי לעמית עצמו, שאישר את ההשתתפות וחושף את צביעותה של מדיניות האיסורים הסלקטיבית; ועוד בחר להתעלם מפניות חוזרות ונשנות שנעשו אליו על ידי המתלונן. לינק למכתב של קולה בתגובה הראשונה.
את אנוך אני מכיר היטב: פרובוקטור יהיר הזכאי, כמובן, לדעותיו. הבעיה איננה בו, אלא במי שמאפשר לשופטי העליון להזדהות פומבית עם אירועים מוטי אג’נדה, ובכך מוסיף לפגוע באמון הציבור בבית המשפט.
