לפעמים גם המובן מאליו צריך להיאמר: את עזה יש לכבוש. מצפון לדרום, ממזרח למערב, מעל לקרקע ומתחתיה, לפניה, מצדדיה וגם מאחורי הגב.
לפעמים את הסיבות הפשוטות יש להזכיר. אז אם תהיתם או נשאלתם "למה?", הינה התשובות: ככה. כי את עתידנו לא נוכל להפקיר. כי צדק, כי נקמה, כי ביטחון, כי אם לא נעשה כן – הטבח העזתי הבא הוא רק עניין של תקתוק השעון. יש דברים שלא דורשים הסבר.

אולי יש מי שמתבלבל, מי ששכח, מי שהתקרר. המציג אינו רופא אבל ההמלצה במקרים שכאלה היא פשוטה: את הזיכרון לעורר. וָאֶתְחַנַּן בפניך קורא יקר: "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ", כך נקרא השבוע בפרשה.
את אותו היום לא נשכח, לא נסלח, ואם יגיד לך אדם "אבל צריך לעצור הכל, הרי נוכל לשוב וליישם בעזה את מודל לבנון", אמור לו כך, לאותו אדם שהפך רך כי שכח: "אתה טועה". "למה?", הוא ישאל, "מה אתה שח"? "כי עזה היא לא לבנון", תשיב, "פשוט כך".

"תסביר", הוא יבקש מהר. ואתה זכור – גם דבר פשוט, ראוי שיאמר: חיזבאללה הוא לא ארגון שיש לו מדינה. אלא כזה שהוכה, הוחלש והותש, ולעבר פירוזו מנשקו – חותרת לבנון עם גב אמריקני חזק ברגעים אלו ממש. במקביל ישראל מפציצה ופוגעת איפה שצריך, ו-5 נקודות כיבוש בשטח השאירה, אם המהלך הלבנוני ההיסטורי יתגלה כחלש ופריך.
בניגוד לכך – עזה היא חמאס וחמאס הוא עזה.
אין עוד כוח פנימי שאותו יכול לרסן, אלא ההפך – הרצועה הזאת ילדה את טבח השבעה באוקטובר ונתנה לו גב – מטף ועד זקן על כפכפים שנכנס לטבוח באחד מהיישובים – ולכן, רבותיי, את עזה יש לכבוש ומיד הקמים עלינו לכלותנו אותה לדרוש.
לצדם אין אנחנו יכולים להתקיים. הטבח הבא כבר ברגעים אלה עלינו מאיים, ואם לא ננצל את ההזדמנות ההיסטורית – שוב יקרה ויתקיים. את עזה יש לכבוש באופן מהיר, נחרץ וקטלני, ולהגר ממנה בהקדם את תושביה כולם – מעשיר ועד עני.
ואם מישהו מהמתקררים לכם יגיד: "די, מספיק – אתה מתבהם!", לַנָּאוֹר המדומה תשיב בפשטות: "זה או אנחנו, או הם."
