מספר סיפורים שמעלים את השאלה מי מהצדדים והאם בכלל רוצים לראות את חוק הגיוס מאושר בכנסת:
רגע לפני פיטורי אדלשטיין נתניהו ביקש ממנו להביא את הצעת החוק לוועדה ובכך למנוע את פיטוריו. אדלשטיין פשוט לא היה מוכן להראות את הנוסח לאף אחד, וכידוע בחר לא להעלות את הנוסח לוועדה. בנוסף נתניהו הציע לו להישאר בתפקידו כיו"ר הועדה ולהעביר את החוק לוועדה אחרת – גם כאן אדלשטיין סירב.

אבל גם בצד השני יש מי שלא בטוח שבאמת רוצה את החוק: גורמים הקרובים לדרעי מסבירים את ההתנגדות לחוק, וטוענים שההתנגדות האמיתית לא נובעת מסעיפי החוק, אלא דווקא מחשש עתידי שהחוק ינרמל את הגיוס לצה"ל, ויגרום בעתיד לנער חרדי להתלבט האם ללכת לישיבה או שמא להתגייס.

גם בקרב חברי הכנסת החרדים האשכנזים יש מי שלא באמת מאמין החוק. גולדקנופף בחר להימנע ולא להצביע בעד ביסמוט בוועדת הכנסת השבוע, זאת על מנת שבעתיד יוכל לעמוד מול גפני והציבור החרדי ולהגיד שהוא הזהיר מפני ביסמוט. ואולי בכך, הוא רומז על היכולת האמיתית של ביסמוט להוביל לחוק.
