קבלת הפנים החמה שזכה לה דיא סבע בנחיתתו בקבוצתו החדשה, אמדספור, מועדון כורדי מהליגה השנייה בטורקיה, לא עברה בשקט. הקשר שעזב את מכבי חיפה וחתם לשנתיים במועדון הכורדי מדיארבקיר, התקבל בהתלהבות על ידי האוהדים – וגרר תגובות זועמות.
Kulübümüz, profesyonel futbolcu Dia Saba ile 2025-2026 ve 2026-2027 sezonlarını kapsayan 2 yıllık sözleşme imzalamıştır.
Yeşil-kırmızı formamız altında önemli başarılara imza atacağına inandığımız Dia Saba’ya, Amedspor kariyerinde üstün başarılar diliyoruz.
Transferin… pic.twitter.com/qAo2XdakDE
— Amedspor (@amedskofficial) August 4, 2025
בתקשורת הטורקית הדגישו: סבע הוא "מוסלמי ערבי, אבל עדיין ישראלי". העיתונאי בקיר סיטקי שירין זעם בטוויטר: "שחקן ישראלי שתיאר את חמאס כרוצחים מתקבל בהתלהבות? בושה. אני מגנה את ההנהלה וקורא לאוהדים לפעול בהתאם לערכים של דיארבקיר".
21:10 ⏳👀 pic.twitter.com/bN1zPlOG6U
— Amedspor (@amedskofficial) August 3, 2025
בעוד בטורקיה עוסקים בזהותו הלאומית, בישראל סערו סביבו מסיבות אחרות לגמרי. באחד ממשחקי העונה החולפת מול בית"ר ירושלים, אחרי שהחמיץ מצב מול מיגל סילבה, נזרקה לעברו כוס מהיציע הירוק – וסבע השיב בקללות ויריקות לעבר הקהל. המהומה התלקחה, כללה צעקות ושירי גנאי.
דיא סבע הוא הסמל הוא יורק על הקהל pic.twitter.com/t542dG13xe
— gilad kachlon (@giladk007) April 28, 2025
לאורך התקופה, חלק מאוהדי מכבי חיפה לא שכחו את הפוסט השנוי במחלוקת של רעייתו של סבע, נרמין, שפורסם ימים ספורים לאחר הטבח הרצחני ב-7 באוקטובר. בסטורי שהעלתה נכתב בין השאר: "צריך להגיד את זה – גם בעזה יש ילדים. כבר 800 נהרגו מההפצצות שלנו", ובהמשך: "אין הבדל בין ילד לילד".
התגובה מצד האוהדים לא איחרה לבוא. באחד המשחקים הונף שלט ענק עם הכיתוב: "ילד ישראלי חשוב יותר מילד עזתי. בשביל כל האחים".
2+כמה ימים לאחר מכן פרסם סבע תגובה שבה התנער מהפוסט והסביר כי אשתו פעלה בתום לב: "היא שיתפה פוסט של בחור יהודי, במטרה להעביר מסר של פיוס. היא טעתה, ועל זה אנחנו מצטערים. דיברנו עם חברים מהדרום, פתחו אצלנו את הבית. אנחנו מזועזעים ממה שקרה – וגינינו בצורה ברורה את מעשי חמאס".
ביום חמישי האחרון, אחרי הניצחון על טורפדו ז'ודינו, הבהיר לחבריו שזהו משחקו האחרון במדים הירוקים. כמה ימים לאחר מכן, העלה פוסט פרידה מהמועדון ומהאוהדים.
2+סבע כתב: "בילדות, בין כתלי בית הספר ובסמטאות השכונה, אתה רק חולם לנצח. אני הייתי הקטנצ'יק, זה שכולם צוחקים עליו על הגובה, אבל זה שגם עושה דריבל ומוסר לקיר אם צריך כדי לנצח. איכשהו תמיד מצליח להבקיע, חוזר הביתה עם חיוך עד השמיים כי זו הייתה כל המשמעות: אהבה טהורה למשחק".
"לא הרבה יודעים, אבל בכיתה ז’ קיבלתי הזמנה להיבחן ב'לה מאסיה' של ברצלונה. אז עוד לא הבנו מה זה אומר באמת. אלה היו ימים אחרים, וההורים לא הבינו ולא היה להם את הכלים כמו שיש להורים של שחקנים כיום. אבל דבר אחד היה לי ברור: החלום שלי היה לשחק במכבי חיפה. לשחק במועדון שאני אוהד, בקבוצה שגדלתי עליה".
"והחלום הזה? הגשמתי בענק, עם אליפות יוצאת דופן והיסטורית, ועם אלוף האלופים כבונוס מתוק במיוחד. היום אני עוזב בתחושה שזה לא מספיק. שרציתי עוד. שרציתי להמשיך. אבל לפעמים יש סיבות חזקות מאיתנו שלא מאפשרות את זה. אני רוצה להודות מכל הלב להנהלת מכבי חיפה, לנשיא המועדון יענק’לה שחר, לעוזי מור, לאור שחר ולמנכ"ל איציק עובדיה, על היחס החם, ההבנה והאנושיות שלא אשכח לעולם. תודה ענקית לצוות המקצועי ולשחקנים – אחים וחברים לכל החיים".
"ואחרונים חביבים, תודה לאוהדים הכי טובים בישראל. אני מעריך את כל מי שפרגן ועודד, במיוחד ברגעים הפחות פשוטים, וסולח גם למי שכעס וקילל. תזכרו דבר אחד: אין מועדון כמו מכבי חיפה. עליו אתם צריכים לשמור, למענו להילחם. אני יוצא לדרך חדשה בליגה אחרת, אבל מעכשיו, אני עוקב ומצטרף חזרה אליכם כאוהד. ירוק עולה!".
2+