כפי שפרסם לראשונה אתמול (שני) פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בחדשות 14, התקבלה בדרג המדיני ההחלטה לכבוש את רצועת עזה. זאת אחרי שנה וחצי של תמרון ולחימה בהפסקות בעקבות העסקאות השונות, ושנים של טרור רצחני שיצא מגדודי הטרור השונים ברצועה.
רה"מ החליט: הולכים להכרעה, הכנעה וכיבוש ברצועת עזה
בעקבות כך פורסמו דיווחים על התנגדותו של הרמטכ"ל אייל זמיר לכיבוש רצועת עזה. במקביל, עולה תמונה מדאיגה של שיח ציבורי ותקשורתי שמנסה להציג כאילו מתפתח עימות חזיתי בין הרמטכ"ל לראש הממשלה. יש מי שטוענים כי ישנם גורמים פוליטיים בתקשורת הישראלית שטוב להם שיהיה סכסוך, שיהיה קונפליקט בין הצבא לבין הדרג המדיני.
2+לאחר שיחות רבות עם שני הצדדים, עולה כי אכן קיימת אי הסכמה מקצועית – וזה לגיטימי. אחד מאתגר את השני, וזה חלק מהשיח התקין בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. שני הצדדים רוצים את אותו דבר. אין אף צד ש"מרח" את ההחלטה או סירב לה.
המשחקים נגמרו: מדוע כיבוש מלא של הרצועה הוא צו השעה?
אתמול התקיים תדרוך בשם "גורם מדיני", בו נמסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו סבור שהגיע הזמן לכבוש את הרצועה. אך בפועל, טרם התקבלה החלטה רשמית, והפור לא נפל. לא קיימת החלטת קבינט בנושא, וגם לא התקיים כינוס של הקבינט המורחב, הגוף היחיד שבסמכותו להורות על מהלך כזה. הפורומים שהתכנסו בשבועיים האחרונים אינם הקבינט, אלא פורום ראשי הסיעות בלבד.
2+הרמטכ"ל, לפי הדברים שנאמרים, מבקש את הדבר הבסיסי ביותר: כינוס מסודר של הקבינט, הצגת כלל האפשרויות הצבאיות והמדיניות, ורק לאחר מכן קבלת החלטה. הוא אינו מנסה להחליט במקום הדרג המדיני. כל טענה לפיה הרמטכ"ל יתפטר או יסרב לפקודה מופרכת. הוא קצין ששירת בחיל השריון, הוא מבצע פקודות. אם הדרג המדיני יורה לו לצאת להתקפה – הוא ייצא, גם אם דעתו המקצועית שונה.
במצב הקיים, מדינת ישראל מתנהלת בחוסר בהירות. אם אכן הוחלט לכבוש את הרצועה – יש לפרסם זאת באופן רשמי. אפילו הצהרה פשוטה: "החלטנו לכבוש את עזה" תבהיר את המצב ותיצור מסגרת פעולה ברורה לצה"ל ולציבור.
2+מהניסיון של השנה ועשרה חודשים האחרונים, קשה לראות את הקבינט נותן אור ירוק מיידי למהלך קרקעי בעזה. קשה לדמיין מצב שבו ייאמר "צאו להתקפה", "תסירו את הכפפות", או "לא דורכים יותר על ביצים". עם זאת, הקבינט הוא הגוף שמוסמך לקבל את ההחלטה – להורות על גיוס מילואים, להגדיל את הסד"כ, ולצאת לכיבוש הרצועה.
למהלך כזה יש כמובן גם השלכות מדיניות, החזקת כל רצועת עזה בידי ישראל משמעה שליטה באוכלוסייה אזרחית והחלת ממשל צבאי. זה אינו דבר פשוט, אך בהחלט ניתן לביצוע. מתפ"ש יודע כיצד לבצע זאת תוך זמן קצר.
על כן, הקריאה ברורה: הקבינט חייב להתכנס – לא בעוד שלושה ימים, אלא עוד היום. יש להביא את הרמטכ"ל, להאזין לעמדתו, ולאחר מכן לקבוע מדיניות ברורה: "אנחנו חושבים כך וכך – צא לביצוע". כל עוד זה לא קורה, הזמן מתבזבז לשווא – על חשבון משפחות החטופים, על חשבון אזרחי ישראל, על חשבון הלוחמים. וכולם, כל הציבור, נשארים במצב של חוסר ודאות ומתייסרים בתוך בליל של שמועות.
