החופש הגדול נתפס בעיני רבים כתקופה רגועה וקלילה, פחות לחץ, בלי שיעורים, בלי השכמות מוקדמות. אבל לא מעט הורים מגלים שדווקא עכשיו, כשהם עם הילדים יותר שעות ביום, בלי מסגרת קבועה, בלי שגרה יציבה, הם נחשפים יותר לקשיים הרגשיים של הילדים והדבר מקשה מאוד גם על הילדים וגם עליהם כהורים.
הילדים מתפרצים יותר, נעלבים בקלות, רבים עם אחיהם, מתקשים להירגע או לשתף פעולה, והורים רבים מרגישים שהם מחכים כבר שהחופש יסתיים. זה לא שרק בחופש הקשיים צצים, אבל החופש לרוב מרופף את הכללים והשיגרה ומציף יותר את הקשיים של הילדים שלנו שקיימים גם לאורך השנה.
3+אבל דווקא עכשיו בחופש, כשאנחנו נמצאים יותר יחד- זאת גם ההזדמנות שלנו, כהורים, לעזור לילדים להתחזק רגשית ולהגיע ל-1.9 בצורה טובה יותר.
אז מהו ויסות רגשי ולמה הוא כל כך חשוב?
ויסות רגשי הוא מצד אחד היכולת שלנו לווסת את הרגשות שעולים לנו, ומצד שני כמות האירועים שיגרמו לנו לרגשות עזים כמו כעס, תסכול, עצב ופחד- ושאותם נצטרך להרגיע ולווסת.
כשאנחנו לא מצליחים לווסת את הרגשות שלנו, הם מציפים אותנו, ומכבים לאט לאט את החשמל באזור חשוב במוח, שאחראי בין היתר על שליטה, ערכים, בקרה וקבלת החלטות. זהו מצב שבו אנחנו או הילדים נרגיש מוצפים רגשית, מנותקים מיכולת שליטה ונאמר או נעשה דברים שיפגעו בנו, באחרים או בחפצים ונתחרט עליהם מאוחר יותר, כשהמוצפות תרד.
אצל ילדים – אנחנו ההורים והסביבה הביתית, מהווים את הגורמים המשפיעים ביותר על הוויסות הרגשי
מחקרים עדכניים מראים שכ־80% מהיכולת של ילד לווסת את עצמו מושפעת מההורים והסביבה הביתית- הדוגמה שההורים נותנים, איך מגיבים בבית לכעס או תסכול, איך מדברים על רגשות, כללים וגבולות ברורים, עקביים ומכבדים, זמני ואופי השימוש במסך, הרגלי שינה, הרגלי תזונה, איך ההורים מגיבים לריבים בין האחים ועוד. כל אלו משפיעים משמעותית- על המידה שבה יהיו אירועים שיציפו רגשית את הילד שלנו וגם על המידה בה הוא יצליח לווסת את הרגשות שלו.
3+זאת הסיבה, שטיפול רגשי לילד- הוא לא בילד, אלא בהורים ודרך ההורים. ברגע שההורים מייצרים שינוי בהורות, בתקשורת בבית, בגבולות, ביחסי האחים, בהרגלים בבית ועוד- הוויסות הרגשי של הילד יתחזק משמעותית. במכון הטיפולי שלנו לדוגמה, אנחנו פוגשים שוב ושוב הורים שמגיעים סביב קשיים רגשיים של הילד, אבל בזכות הדיוקים בהורות ובבית- כבר אחרי תקופה קצרה מאוד ההורים מרגישים שינויים, שלא הצליחו להגיע אליהם קודם, ללא הדרכת ההורים שמתמקדת בשיפור תפקודי המוח של הילד.
כדי לעזור לכם לייצר שינוי בחופש ולעזור לילדודס להגיע חזקים יותר ל-1.9, כתבתי לכם 3 טיפים שיכולים לעזור.
אז איך אפשר לעזור לילדים לווסת רגשות, כבר עכשיו, בחופש הגדול?
- אל תישאבו- תעצרו
אם הילד שלכם נעלב, מתעצבן, מתסוכל ואתם מנסים להרגיע, לדבר להיגיון, או לנסות להסיח את דעתו- מערכת התפקודים הניהוליים במוח לומדת שאין צורך לעצור מוצפות רגשית, כלומר אין צורך לווסת את הרגשות, ולכן הוויסות הרגשי ימשיך להיות חלש יותר ויותר. במקום זה תעצרו. כשהילד שלכם מוצף רגשית, תזכרו שזה לא הזמן לדבר. בספר הילדים שלי 'אימפה רומפה והכעס עובר', אחד הכללים שהילדים לומדים עם גיבורי הספר, זה שלב העצירה: "לא מדברים, לא פועלים, נותנים למוצפות הרגשית לרדת". היו אמפתיים ואל תתעלמו, אבל המתינו לזמן הרוגע כדי לדבר וללמוד מהאירוע יחד.
3+- לומדים מכל אירוע
וכמו בשלב השני בספר הילדים שלי, עכשיו, כשהילד רגוע ממש, אפשר ללמוד יחד איתו מה הפריע לו, מה גרם לו להרגיש לא נעים, ולעזור לו ללמוד איך לראות את האירועים בצורה אחרת. לדוגמה: לא "איום ונורא" או "עשו לי בכוונה" או "שונאים אותי", אלא לראות את התמונה הרחבה יותר, להתמקד בפתרון במקום בבעיה, להבין גם את הצד השני. ככל שתעזרו לילדכם לנתח את האירועים שהציפו אותו בצורה נעימה, בטוחה ורחבה יותר- כך יכולות הוויסות הרגשי שלו ישתפרו.
- תזכרו שרוגע מדבק, אבל גם מוצפות רגשית
במוח שלנו יש נוירוני מראה, והם עוזרים לנו ללמוד מהסביבה בעזרת חיקוי. תזכרו שרוגע זה דבר מדבק, אבל גם מוצפות רגשית כמו כעס, תסכול, צעקות וריבים מרובים- הם דבר 'מדבק'. אם אתם רוצים שהילד שלכם יהיה רגוע וידע לווסת ולהביע את עצמו בצורה טובה יותר, אתם צריכים להיות הדוגמה שלו לכך. תוכלו לדבר עם הילדים ולהיעזר בהם גם עוברכם- תנו להם לעזור לכם לנתח גם את האירועים שלכם, ולעזור לכם לשנות את המחשבה, את הדרך שבה הסתכלתם על האירוע ואיך ניהלתם אותו. זה יעזור גם לכם בשיפור הוויסות הרגשי וגם לילדכם.
3+תזכרו שחופש גדול זהו זמן נהדר- לא רק ליהנות יחד, אלא גם להתגבר ולהתחזק יחד. נצלו אותו, אתם תראו שלא רק הילדים יצמחו, אלא גם אתם כהורים וגם אתם כמשפחה.
