אני משוכנע שאף מנהיג בארץ ובעולם, לא היה מוכן להתחלף איתך לרגע על הנהגתה של המדינה במלחמה הקיומית והרב-זירתית שישראל חוותה וחווה, על ההכרעה הקשה מנשוא בעזה, על עמידתה של מדינה קטנה מול לחץ בינ"ל חסר תקדים, ועל איום מבית – לשרוף את הבית, לשרוף את כל האסמים ויהי מה.
אסור להקל ראש באיום מבית מצד שמאל אנרכיסטי מטורף ונטול עכבות, בלמים או רסנים, בגיבוי תקשורת בלתי אחראית ולשעברים המשרתים במודע ובזדון את הנרטיב של החמאס. לשמאל האנרכיסטי יש שלוחות ב"דיפ סטייט" שעושים הכל (אבל הכל) כדי להפיל את נתניהו.

המזל של ווינסטון צ'רצ'יל שלא היה לו דיפ סטייט שהפריע לו וחיבל במלחמתו מול היטלר והנאציזם. נתניהו הוא מנהיג בסדר גודל צ'רצ'ליאני ויותר. אין בעולם מנהיגים המתקרבים ליכולותיו המנהיגותיות, ניסיונו, חוכמתו ומעמדו הבינ"ל. אך הוא מכיל בשל ממלכתיות וסדר עדיפויות את איומי הדיפ סטייט. ברם, גם נתניהו חייב לשנות דיסקט. הפעם זה בבחינת להיות או לחדול. ככה ממש.
השמאל על שלוחותיו בדיפ סטייט (ובראשם בג"ץ) מנצלים דווקא ובזדון את מצב המלחמה כדי לבצע בישראל "פוטש פוליטי" במסווה מתוחכם של בליץ "מניעויות משפטיות", ולמעשה פסבדו-משפטיות ואנטי חוקיות. המטרה אצלם מקדשת את כל האמצעים, גם האמצעים הבלתי חוקיים. והאמת, אמצעים דיקטטוריים.

קמפיין השמאל ושלוחותיו בדיפ סטייט נגד מינוי זיני לראשות השב"כ, נגד מינוי נציב שירות המדינה, נגד פיטוריה של היועמ"שית, חקירות פייק כנגד שרים וחכ"ים כדי להשתיקם, כדי למנוע מהם משילות ולסכלם בחדרי החקירות – כל האקטים הללו צבועים בצבעים פוליטיים בוהקים למרחקים. ברי, שופטי בג"ץ, היועמ"שית, הפרקליטות וספיחים נוספים של הדיפ סטייט, הם שחקנים מגה-פוליטיים. פס"ד של בג"ץ הם פוליטיים (ומהמקפצה). אין בינם למשפט וחוק ולא כלום. חו"ד הינן פסבדו-משפטיות ופוליטיות. הכל שם פוליטי. אם בעבר זה נעשה בחדרי חדרים ובמובאות משפטיות נעלות לכאורה, היום זה נעשה מהמקפצה, לאור היום.
הכדור נמצא אצל נתניהו ושריו כאחד. שרים לא יכולים להתחפש לטוקבקיסטים ולצייץ בטוויטר. הם כולם נבחנים במעשים, לא בציוצים. כן, זה או עימות פומבי ולאור היום מול הדיפ סטייט כולו ( ובראשם בג"ץ), או כישלון ביכולת המשילות, ביכולת ההישרדות, ואפילו בניצחון והכרעה במלחמה. העם לא יכול לסלוח על היעדר החלטיות ונחרצות.

הליכוד והימין כולו היו ממלכתיים כל השנים מול דרקון הדיפ סטייט. אם מפחד או מנאיביות. זה התפרש על ידי שלוחות השמאל בדיפ סטייט כחולשה. ולא רק חולש, אלא שזה הזמין את בליץ פייק חו"ד, את פייק החקירות באזהרה, את תפירת התיקים, את הסיכולים הממוקדים של פקידים בכירים. יכולת המשילות בכל התחומים ( ולא פחות בצבא ובמלחמה) תלויים בנטרול מוטות השליטה ההרסניות והמסוכנות של הדיפ סטייט.
דונלד טראמפ הבין זאת בארה"ב. אם באמריקה עם חוקה כתובה ומסורת דמוקרטית של מאות שנים, הצליח טראמפ לזעזע את אמות הספים וללמד את הדיפ סטייט שם שיעור במנהיגות, אין סיבה שממשלת הימין על מלא לא תתעשת בטרם יקרוס הכל.
כן, אין מנוס מעימות! אסור להשתהות. אין לזמן את היועמ"שית לישיבות הממשלה והקבינט, אלא ללכת על מינוי מהיר וחד של יועץ משפטי, גם במחיר עימות מול בג"ץ. זה כבר עימות עם שחקן מגה – פוליטי ולא משפטי.

הממשלה טעתה וטועה שאינה מדגישה נקודה מהותית וקריטית! כולם מדברים על ״וועדת שמגר״ כגוף שכביכול הוא המוסמך היחידי להדיח. ברם, השרים חייבים להדגיש בישיבת הממשלה עכשיו: א. את היועמ״שית כל הזמן מנפנפת בכללי ועדת שמגר בעוד שאת עצמך לא עמדת בתנאי הסף שנקבעו בוועדת שמגר, ולכן יו״ר הוועדה, השופט אשר גרוניס התנגד למינוייך ( ״זה כמו למנות תת אלוף לרמטכ״ל,״ כך אמר). ב. הרי וועדת שמגר קבעה שני תנאי סף: 1. כשירות לשמש כשופט עליון. 2. בקיאות במשפט הפלילי, המנהלי והחוקתי. 3. היועמ"שית לא עומדת כלל ועיקר בתנאי הסף ה-2! בעוד היא, הלא בקיאה במשפט הפלילי, עומדת בראש התביעה הכללית! זו הזייה.
