פרופסור קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובמכון משגב, מנתח בחריפות את המצב האסטרטגי שבו נתונה ישראל, ומגדיר אותו כ"לימבו אסטרטגי". בריאיון הבוקר (שני) לתוכנית "על הבוקר" עם עודד מנשה, התייחס מיכאל לדיווחים על דרישת הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, לקבל "בהירות אסטרטגית" מהדרג המדיני, וטען כי מדובר במהלך טקטי של הרמטכ"ל שנועד להפעיל לחץ על הממשלה.
"אני חושב שלרמטכ"ל יש בהירות אסטרטגית מאוד מאוד ברורה", פתח מיכאל את דבריו. "הוא מנסה את הבהירות האסטרטגית לשיטתו לכפות על הדרג המדיני, באמצעות יציאה החוצה אל הציבור והפעלת לחץ ציבורי". מיכאל רואה בכך תופעה בעייתית ביותר. "עצם העובדה שאנחנו מנהלים את הדיון הזה היא מאוד בעייתית בעיניי. השיח הזה אמור להיות שיח מקצועי אינטימי בין הדרג הצבאי לדרג המדיני".
1+לדבריו, זליגת הוויכוח לתקשורת הופכת את צה"ל ל"שומר סף", תפקיד שאינו שלו. "שוב הצבא והרמטכ"ל הופכים להיות שומרי הסף של הציבור הישראלי והדמוקרטיה הישראלית, בפני החלטות לא אחראיות של הדרג המדיני. זאת בעיה קשה, זה לא תפקידו של הצבא".
"הדרג המדיני צריך לבחור, אי אפשר להמשיך עם הריקוד התימני"
מיכאל הפנה את עיקר האחריות למצב אל כתפי הממשלה. "מה שצריך לעשות – האחריות רובצת כולה לפתחו של הדרג המדיני", קבע. "אי אפשר להמשיך עם הריקוד התימני המהופך הזה של צעד קדימה ושניים לאחור". הוא הדגיש כי לדרג המדיני הנבחר יש את הסמכות המלאה לקבל כל החלטה, קשה ככל שתהיה: "לדרג מדיני בדמוקרטיה יש את הפריבילגיה לקבל החלטה גם להיכנע, ולהגיד 'אני הולך לעסקה בתנאים של חמאס', אם הוא מגיע למסקנה שהעלות הכרוכה בהמשך המלחמה גבוהה יותר. אבל הוא צריך לעשות את הבחירה הזאת".
הוא הוסיף כי קיים פער מטריד ומסוכן בין רוח הלחימה והנחישות בדרגים המבצעיים בשטח, לבין ההיסוס והיעדר ההכרעה בדרגים הגבוהים יותר. "הפער בין הדרגים האופרטיביים בשטח, עד רמת מפקד אוגדה, לבין רמת המטה הכללי הם פערים מטרידים מאוד", אמר והוסיף כי "האינסטינקט הזה של צבא להגיע לכלל הכרעה, לממש ניצחון באמצעות הכרעה, קצת התקהה בשנים האחרונות". הוא ציטט מפקדים בשטח, כמו מפקד סיירת גבעתי, המביעים רצון עז להמשיך בלחימה עד להשגת היעדים, בניגוד לתחושת הקיפאון בדרג המדיני.
1+האזהרה: "מאבדים את הסבלנות של הנכס האסטרטגי הכי חשוב – ארה"ב"
בסיום דבריו, התריע פרופ' מיכאל מפני ההשלכות הבינלאומיות של המצב, ובפרט על היחסים עם ארצות הברית. "אני מאוד מוטרד ממה שקורה בזירה הבינלאומית", אמר, אך הדגיש כי "אירופה ככזו, אין לה שום משקל. היא משקל נוצה. זאת יבשת אבודה".
לעומת זאת, הוא הגדיר את ארצות הברית כ"נכס האסטרטגי החי אם לא החשוב ביותר שלנו", והזהיר: "את הסבלנות של הנכס האסטרטגי הזה אנחנו מאבדים. הם רוצים תוצאה, הם רוצים הכרעה של החמאס. אבל אם אתם לא מסוגלים, לא רוצים להגיע להכרעה, לכו לעסקה עם כל המחירים הכרוכים בזה. אנחנו לא נאפשר לכם יותר את המריחה הזאת כי זה פוגע באינטרסים אמריקאיים. ואת זה, לדעתי, אנחנו לא מבינים מספיק טוב ועד הסוף".
