בחסות ישראל, חמאס התרגל לקבל כמעט הכל בלי להעניק תמורה, וממשיך בקמפיין הרעב השקרי והלחץ הפסיכולוגי בנושא החטופים. בחמאס שואלים את עצמם: אם זה עובד – למה לא להמשיך לסחוט עוד?
בכיר פלשתיני המעורה בשיחות המו"מ מסר לחדשות 14: "נכון לעכשיו הדברים תקועים ואנחנו מתעקשים על הדחיפות שבהפסקת הרעב בעזה באמצעות הוספת משאיות סיוע וגם אבטחת הגעתן (ליעד), אין מנוס מעצירת הרעב כדי שנמשיך במשא ומתן".

הבכיר הפלשתיני הוסיף: "הודענו למתווכות באופן ברור: אם מצב הרעב בעזה יימשך לא נמשיך במשא ומתן ודרשנו את הגדלת מספר המשאיות".
האולטימטום של חמאס מבהיר: או שייפסק ה-"רעב", שהוא למעשה דרישה לכניעה מוחלטת של ישראל בנושא הסיוע – או שהמשא ומתן יוקפא.

בנוסף, חמאס ממשיך לעמוד על כך שלא יוותר על נשקו, לא יסכים לפשרות על פחות מדרישותיו בסעיף הסיוע, ומתעקש על סעיפי הנסיגה והפסקת הלחימה כתנאיו לעסקה.
במקביל, חמאס מציב לישראל אולטימטומים נוקשים ואינו זז מעמדותיו, בעוד שישראל, הכוח החזק, נגררת אחרי הדרישות, דבר שמעניק לארגון תחושת ביטחון ומוטיבציה. זאת במקום שישראל תציב לארגון הטרור אולטימטום משלה, שיביא להכרעה ולניצחון האור על החושך.
