תשעה באב תשפ"ה מסמן שינוי בתודעה – מעבר מתודעת קורבן גלותית לתודעת מעצמה. עם זאת, האמרה "אפשר להוציא את עם ישראל מהגלות, אך קשה הרבה יותר להוציא את הגלות מעם ישראל" ממחישה עד כמה השינוי התודעתי הנדרש הוא מורכב ועמוק, בעידן שבו ישראל הופכת בהדרגה למעצמה.
מדינת ישראל חיה על התפר שבין שתי תודעות. מצד אחד, תודעת מעצמה – הבאה לידי ביטוי בהישגים יוצאי דופן בשדה הקרב: מהלומות מדויקות המביאות את אויבינו בשבע זירות שונות אל סף שבירה.
1+מצד שני, עדיין שוכנת בנו תודעת הקורבן והגלות, כפי שנחשפה בטבח השבעה באוקטובר; בדמותו של אביתר דוד, שחופר לעצמו קבר ורזה כמי שיצא ממחנה השמדה; וברקע להקת מעודדות תקשורתית של אליטות ישנות, הנושאת מנטליות גלותית מובהקת. אלה ממהרים לשרת את הנרטיב של חמאס, להאשים אותנו ב"כשל מוסרי", ולסמן אותות מוסריות ריקות (virtue signaling).
כל זה כדי לזכות באהדת אליטות Woke אנטישמיות ברחבי העולם. זו אותה מנטליות גלותית המחפשת הכרה מבחוץ וחן בעיני הגויים, במקום לעמוד זקופה מתוך תחושת צדקת הדרך.
1+תשעה באב של שנת 70 לספירה היה תחילת תודעת הגלות: חורבן הבית וההבנה שאנחנו אומה שמבקשת הישרדות. תשעה באב של 2025, שנת 77 למדינת ישראל, צריך להיות נקודת מפנה המייצגת מעבר מהישרדות לריבונות, ממנטליות של קורבן למנטליות של מעצמה.
מעצמה איננה רק כוח צבאי; זו בהירות מוסרית, השכלה וביטחון עצמי לאומי, שמקרינים עוצמה גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. הגיע הזמן שנעמוד זקופים, בלי להתנצל, ונהיה מה שהובטחנו להיות: עם שמביא לעולם מוסר וחכמה מהארץ המובטחת – ולא עם שמבקש אישור קיום מאומות העולם.
