איריס חיים, אמו הגיבורה של יותם חיים ז"ל, שנהרג בשוגג על ידי כוחותינו בעת שניסה להימלט מהשבי בעזה, אמרה היום (ראשון) בריאיון לכאן רשת ב' כי הסרטון של אביתר דוד, שפורסם אתמול על ידי חמאס, גרם לה לשנות את עמדתה.
"יש איזו נקודה בזמן שצריך להפסיק את הדרך שלא מובילה לשום מקום. ולהגיד זהו, צריך לחשוב אחרת, צריך לעשות משהו, לשבור את הכלים לגמרי" אמרה חיים. "מה שבעצם פתאום הבנתי, אולי משהו שאולי היה לי נוח לא להבין עד אותו רגע, שזה עוד ממש כמה ימים, וכבר לא היה על מה להילחם".
1+לדבריה, "המחיר הזה שאני, שאנחנו, משלמים, אנחנו כבר שילמנו את המחיר, את המחיר הכי נורא, ב-7 באוקטובר זה כבר היה הכי נורא. ומדברים על 'כניעה', אז כן, אני אומרת כן, כניעה. אנחנו כבר נכנענו ב-7 באוקטובר ובכל ה-20 שנה לפני. החמאס ישב שם ואנחנו האכלנו את המפלצת, והיא גדלה וגדלה. זו הכניעה, הכניעה כבר הייתה. אז עכשיו, אין מה לדבר יותר על כניעה, בעיניי. צריך להחזיר את החטופים הביתה, ואז צריך לצאת למלחמת חורמה בחמאס ובכל משתפי הפעולה של איראן".
האמירה הזאת על כניעה, שיצאה מעומקי ליבה של חיים, מובנת לגמרי. אמא שאיבדה את בנה מתוך ידיעה שיכול היה להינצל ולשוב אל זרועותיה, משתפת את תחושותיה האישיות הלא פשוטות.
1+אלא שההסתערות של כל כך הרבה כלי תקשורת, בראשם עיתון "הארץ", Ynet, וואלה, ערוץ 12 ועוד, תוך מתן הכותרת על הצורך ב"כניעה" בשל המצב, רק משקפת את רוח התבוסתנות של התקשורת הישראלית, שמנסה בכל דרך ובכל אמצעי להביא לכניעתה המוחלטת של ישראל, זאת למרות החשש הכבד מפני הישארותו של ארגון חמאס בעזה במהלך שאומנם עשוי להשיב את החטופים לבני משפחותיהם אחרי קרוב לשנתיים של סבל, אך מנגד מזמן אלינו את האסון הבא – גם אם לא בטווח של השנים הקרובות.
התנהלות שכזו רק מדגישה, בפעם המי יודע כמה, את מקומם של כלי תקשורת ימניים, ערוץ 14 בראשם, שמאזנים את התבוסתנות ששוררת בתקשורת עם רוח הקרב שקיימת בעם.
