ממשל ארה"ב דן באופן פעיל עם אזרבייג'ן באפשרות לצרפה יחד עם מספר בעלות ברית נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם, בתקווה להעמיק את קשריהם הקיימים עם ישראל, כן אמור חמישה מקורות המעורים בנושא היום (שבת) לרויטרס.
כחלק מהסכמי אברהם, שנחתמו ב-2020 וב-2021 במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, ארבע מדינות בעלות רוב מוסלמי הסכימו לנרמל את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לאחר תיווך אמריקאי.
לעומת זאת, אזרבייג'ן וכל מדינה במרכז אסיה כבר מקיימת יחסים ארוכי שנים עם ישראל, כלומר הרחבת ההסכמים כך שיכללו אותם תהיה במידה רבה סמלית, ותתמקד בחיזוק הקשרים בתחומים כמו סחר ושיתוף פעולה צבאי, אמרו המקורות, שביקשו להישאר בעילום שם.
2+הרחבה כזו תשקף את פתיחותו של טראמפ לבריתות פחות שאפתניות ממטרת ממשלו לשכנע את ערב הסעודית האזורית לשקם את הקשרים עם ישראל בזמן שהמלחמה משתוללת בעזה.
הממלכה אמרה שוב ושוב כי לא תכיר בישראל ללא צעדים לקראת הכרה ישראלית במדינה פלשתינית. נקודת מחלוקת מרכזית נוספת היא הסכסוך של אזרבייג'ן עם שכנתה ארמניה, שכן ממשל טראמפ רואה בהסכם שלום בין שתי מדינות הקווקז תנאי מוקדם להצטרפות להסכמי אברהם, זאת על פי שלושה מקורות.
2+בעוד שפקידי טראמפ הציגו בפומבי מספר מדינות פוטנציאליות להסכמים, השיחות שבמרכזן אזרבייג'ן הן בין המובנות והרציניות ביותר, אמרו המקורות. שניים מהמקורות טענו כי ניתן להגיע להסכם תוך חודשים או אפילו שבועות.
שליחו המיוחד של טראמפ למשימות שלום, סטיב ויטקוף, נסע לבאקו, בירת אזרבייג'ן, במרץ, כדי להיפגש עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב. אריה לייטסטון, עוזר מרכזי של ויטקוף, נפגש עם אלייב מאוחר יותר באביב, בין היתר כדי לדון בהסכמי אברהם, כך מסרו שלושה מקורות.
2+כחלק מהדיונים, גורמים אזרבייג'ניים יצרו קשר עם גורמים במדינות מרכז אסיה, כולל בקזחסטן הסמוכה, כדי לבחון את התעניינותם בהרחבה גדולה יותר של הסכמי אברהם, כך מסרו מקורות אלה. לא היה ברור עם אילו מדינות נוספות במרכז אסיה – הכוללות את קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן – נוצר קשר.
