accessibility-icon
share-icon
צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90
נעמי רחליס
נעמי רחליס
15

ז אב ה'תשפה (01.08.25)


המדינה למדה להימנע מהכותרת "גירוש" - אבל לא מהמהות

20 שנה אחרי עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון, נדמה שישראל למדה את הלקח - אבל במציאות, טרקטורים עדיין עוקרים בתים, ומשפחות ביהודה ושומרון מוצאות את עצמן ברחוב • מה באמת השתנה מאז - ולמה דווקא המתיישבים הם אלה שלמדו את הלקח העמוק ביותר? | דעה


בעת הזו, כשסוגיית הגירוש מגוש קטיף שוב עולה לסדר היום הציבורי, בין בגלל המלחמה בעזה או עם ציון 20 שנה לתוכנית הזדונית שמכונה התנתקות, אי אפשר להתעלם מעקירת יהודים מבתיהם והתנקלות בלתי נתפסת להתיישבות גם כיום ברחבי יהודה ושומרון.

אם אתם מתגוררים ביו"ש, סביר להניח שאתם מכירים מחזות של שיירות מג"ב בכבישים כשהם מלווים בטנדרים הלבנים של המנהל האזרחי. בסצנה שמעלה זיכרונות קשים מההיסטוריה היהודית הלא כל כך רחוקה, מתקרב הטרקטור ומחריב שורת מבנים.

maximize-image
images-count3+
הרס בגבעת נודע ביהודה בגוש עציון | צילום: ללא

בהתיישבות, משפחות עלולות למצוא את עצמן חסרות קורת גג בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר כוחות המנהל האזרחי, בחסות מדינת ישראל ומערכת הביטחון, עוקרים את בתיהן באכזריות. לא אחת, מתגלות תקריות חמורות כגון גניבת חפצים אישיים, כולל תכשיטים יקרי ערך, על ידי פועלים ערבים שמשתתפים בפינוי. הגברים, מצדם, נאלצים, תוך ימים ספורים, לשקם מחדש את מה שהוחרב.

אמנם כיום לא מתבצע גירוש בסדר גודל של 2005, אך כיצד ייתכן שמפקד פיקוד המרכז, אבי בלוט, מוביל מסעות הרס שבהם מפונים חמישה מאחזים ביום אחד? יותר מכך, היכן ממשלת הימין, שמתיימרת לשמור על ההתיישבות?

maximize-image
images-count3+
בנייה פלשתינית לא חוקית ביהודה ושומרון | צילום: תנועת רגבים

בשנת 2009, הבין ראש ממשלת הרשות הפלשתינית דאז, סלאם פיאד, כי ישראל לא תבצע עוד עקירות יישובים או נסיגות חד-צדדיות. בתגובה, גיבש תוכנית מתוחכמת להקמת מדינה פלשתינית דה-פקטו, לא באמצעות משא ומתן מדיני, אלא על ידי קביעת עובדות בשטח. באמצעות בנייה ערבית בלתי חוקית נרחבת, הממומנת על ידי ממשלות זרות ובתמיכת ארגוני שמאל קיצוניים, יצאה התוכנית לדרך.

אמנם תוכניתו של פיאד לא התממשה במלואה, אך היא זכתה להצלחה מדאיגה. יישובים יהודיים ביהודה ושומרון מצאו עצמם מוקפים בכפרים עוינים, לכודים כמובלעות בתוך שטחים הנשלטים על ידי בנייה ערבית בלתי חוקית. כשאזרח יהודי מתרוצץ בין משרדי הממשלה השונים להשיג אישורים לבניית מרפסת – ברשות הפלשתינית נבנות כל יום וילות חדשות מנקרות עיניים. כמובן ללא אישורים.

maximize-image
images-count3+
הגירוש מגוש קטיף | צילוום: פלאש 90

הצעד המצופה מישראל כדי למנוע הקמת מדינת טרור בלב הארץ – הוא הרחבת ההתיישבות שתבלום את ההשתלטות הערבית. אולם, מערכת הביטחון לא רק שלא מחזקת את מפעל ההתיישבות, אלא עם ראשיה הרקובים היא בוחרת לרדוף אותם במעצרי שווא, צווים מנהליים, השמצות בתקשורת וכמובן מסעות הרס.

הרבה דברים השתנו לטובה בשני העשורים שחלפו מאז הגירוש מגוש קטיף. בתוך כך גם מפעל ההתיישבות עבר קפיצת מדרגה מטורפת. אבל על טעויות אסור לחזור. מהערבים אנחנו צריכים ללמוד לקבוע עובדות בשטח, לבנות עוד ועוד ולחזק את ההתיישבות שבלעדיה הטרור חוגג.

maximize-image
images-count3+
נערים במרעה צאן בהתיישבות | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

התקשורת מרבה לעסוק בהתיישבות, לעיתים תוך עיוות מציאות והשמצות, אך היא מתעלמת מעוצמת הרוח של המתיישבים. לא תשמעו בערוצים השונים על מספר נקודות ההתיישבות החדשות שמוקמות מדי שבוע לזכרם של לוחמים מההתיישבות שנפלו. בתום השבעה של דוד ליבי הי"ד לדוגמה, קמו כבר 3 נקודות התיישבות לזכרו – וכך גם לעוד רבים וטובים.

כל הזמן חלים שינויים לטובה, אבל היום כשאנו מציינים את חורבן בתי המקדש וחורבנם של יישובי גוש קטיף אי אפשר להתעלם מהעוול שחווים ציבור הגבעות והחוות ברחבי יהודה ושומרון. את מסעות ההרס היה צריך לעצור מזמן ולתת לטובי בנינו להפריח את השממה.

נעמי רחליס

נעמי רחליס

עורכת מדור דעות ומביאה לכם את הסיפורים המעניינים שעוברים מתחת לרדאר. בוגרת לימודי תקשורת, ייעוץ, אימפרוביזציה ובית מדרש גבוה ללימודי יהדות. סטודנטית ללימודי מזרח תיכון ומדע המדינה. לשליחת אייטמים - [email protected]

עקבו אחרינו גם ב-Google News