אנחנו מסכמים שבוע של הפגנות מצד חלקים בציבור הערבי-ישראלי למען עזה ונגד ה"הרעבה" ברצועה. את ההפגנות הללו חוללה ותדלקה, במידה רבה, הפגנה אחרת שקדמה להן באותו השבוע – הפגנה של השמאל הישראלי.
כן – אם יהודים מהדהדים את הקמפיינים השקריים של חמאס בלב תל אביב, למה שלא נפגין אנחנו למען אחינו העזתים? כך שאלו את עצמם חלק מערביי ישראל.
2+ומה שהתחיל בכמה שלטים ונקישות על סירים – סמל לשקר ההרעבה של חמאס – המשיך בהפגנת ענק ביום שישי בסחנין, בהשתתפות חברי כנסת ובכירים בציבור הערבי. שם כבר נשמעו קריאות נחרצות בהרבה.
"ברוח, בדם, נפדה אותך עזה. יא שהיד, היה רגוע – אנחנו נשלים את המאבק", צעקו המפגינים בסחנין. כן, את הדברים הללו, כפי שראיתם, השמיע אותו קהל ערבי-ישראלי בפני משטרת ישראל.
כמה עצורים היו שם, אתם בטח שואלים את עצמכם? הנה התשובה: אפס. אפס עצורים בסחנין מבין משמיעי הקריאות הללו. בהפגנה נוספת באותו היום בחיפה נעצרו 23 בני אדם.
2+וזה לא נגמר שם. בכירים בציבור הערבי המשיכו בהכרזה על שביתת רעב למען עזה. אחד מהם היה חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, שאמר השבוע: "אין דבר שדומה לפשעים של ישראל בהיסטוריה האנושית המודרנית אלא מה שהיה במלחמת העולם השנייה – פשעיהם של הנאצים." וכשאין אכיפה מול תומכי שהידים בסחנין – מה הפלא שזה מה שנאמר ביפו, באירוע ההכרזה על אותה שביתה.
ההסתה לא נעצרת בפוליטיקה: כך אמר השבוע מוחמד מסארווה, מזכיר תא חד"ש באוניברסיטת תל אביב–יפו: "לאנשינו בעזה, לעם הגיבור שלנו, העומד איתן בעזה – אנחנו אומרים לכם: אנחנו שלוחה שלכם, ואתם שלוחה שלנו. אנחנו אוהבים אתכם ונמשיך במאבק לצידכם – עד שבירת המצור, עד השחרור, ועד הקמת המדינה הפלסטינית."
2+כל ההתבטאויות ששמעתם עד כה עברו בשקט כמעט מוחלט מצד מערכת אכיפת החוק בישראל.
ובעוד שלא מדובר בכלל הציבור הערבי בישראל, יש לציין – לקבוצה שמכריזה על עצמה כשלוחה של האויב בתוך המדינה, ורואה באויב שלוחה שלה – יש שם: גיס חמישי.
ואין מנוס מהסקת המסקנה הבאה, בחלוף כשנתיים למלחמה: ישראל מתקררת, והחזית הפנימית – בהתאמה – מתעוררת.
בוגרי פרעות שומר החומות אנחנו, שפצעי השבעה באוקטובר עוד מדממים בקרבם – אנשים מפוכחים. רק שאלו את עצמכם: איך היה מגיב הציבור? איך הייתה מגיבה מערכת האכיפה מול שלל הדברים ששמעתם כעת – אילו התרחשו או נאמרו רק זמן קצר לאחר הטבח?
