פרסום ראשון של חדשות 14: בריטניה היא אחת המדינות שמקדמות סנקציות נגד מתיישבים וארגונים המזוהים עם ההתיישבות ביהודה ושומרון. מדובר באחת ההצלחות המשמעותיות של קמפיין "אלימות המתנחלים", שהחל על ידי ארגוני שמאל ישראלים ופלסטינים בשנים האחרונות. הסנקציות מעוררות קשיים עצומים, כאשר רבים מהנענשים אינם יכולים למשוך כספים ולנהל כל פעילות כלכלית דרך הבנקים בישראל, ולמעשה חייהם נעצרים.
אבל מה שמעורר תדהמה בכל הקמפיין האנטי-ישראלי הזה הם החומרים, הראיות והגורמים שממשלת בריטניה מסתמכת עליהם כמקורות להטלת סנקציות נגד אזרחים ישראלים.
2+אנחנו חושפים כאן לראשונה את התשתית הראייתית שעליה מתבססת בריטניה כאשר היא מחליטה להטיל סנקציות על ארגון "השומר יו"ש" ועל המתיישב משה שרביט מבקעת הירדן. מדובר בראיות שהוצגו במסמכים רשמיים של משרד החוץ הבריטי כהוכחות "מרשיעות" לכך שיש להטיל סנקציות על השומר יו"ש ומשה שרביט.
ולמרבה התדהמה, משרד החוץ הבריטי מסתמך בעיקר על ארגוני שמאל ישראלים קיצוניים, פעילי שמאל רדיקליים ואפילו על אתרי תקשורת פלסטיניים שמהללים את חמאס ואת רוצח ההמונים יחיא סינוואר.
כך למשל, במסמכי הראיות נגד ארגון השומר יו"ש הוצגו ציוצים של פעיל השמאל הרדיקלי ממייסדי ארגון שוברים שתיקה, יהודה שאול. מדובר בפעיל שמאל קיצוני שטען בעבר כי מתנחלים מרעילים בארות מים של פלסטינים.
2+מלבד שאול, הבריטים הציגו ראיות נוספות מעמוד הטוויטר "מחוץ לעדר", עמוד לא מזוהה, שכותביו מזוהים עם פעילי שמאל קיצוניים שפועלים בבקעת הירדן ופועלים נגד מתיישבים וחיילי צה"ל.
בנוסף לכך, הפנו הבריטים לפרסומים של ארגונים כמו שלום עכשיו, יש דין, מחסום ווטש, ועמודי טוויטר לא מזוהים כמו "ג'ורדן ואלי אקטיביסטס", שמטרתו לתת "סיוע לקהילות רועים בצפון בקעת הירדן הכבושה". לכל הראיות הללו צורפו הסברים מדוע מדובר במקורות מידע אמינים שאפשר לסמוך עליהם כי הם אינם מוטים או פוליטיים.
עוד מקור שהוצג כראייה במסמך הבריטי נגד ארגון השומר יו"ש הוא כתבה באתר אל ג'זירה, שיוצאת נגד מתיישבי בקעת הירדן. אל ג'זירה עצמם מראיינים בכתבה פעילים מארגון בצלם ואת אותו יהודה שאול.
למרבה הגיחוך, הבריטים טענו כי אל ג'זירה היא רשת תקשורת קטארית הנחשבת כמקור מהימן הנוטה למרכז ולשמאל, ולרוב מדובר במקור מידע אמין המדייק בעובדות. ולכן, אפשר לסמוך על הערוץ הפרו-חמאסי מבית היוצר של האחים המוסלמים.
בעניינו של המתיישב משה שרביט, הסתמכו הבריטים על שתי כתבות ב'הארץ', ועל שלושה ארגוני שמאל רדיקליים, ביניהם 'מסתכלים לכיבוש בעיניים', שרק לאחרונה נעצרה פעילה מהארגון הזה בחשד שתכננה לרצוח את ראש ממשלת ישראל.
2+גם במקרה של שרביט הסתמכו הבריטים על מקורות מידע פרו-חמאסיים מפוקפקים כמו אתר Middle East Monitor. מדובר באתר בריטי פרו-חמאסי, שבשביעי באוקטובר דיווח כיצד הפלסטינים מעזה תקפו "התנחלויות", כלשונו, הסמוכות לרצועת עזה. ורוצח ההמונים יחיא סינוואר הוגדר באתר הזה כלוחם חופש. זה, על פי הבריטים, מקור מהימן להטלת סנקציות נגד אזרחים ישראלים.
אם כן, מתוך שני המסמכים שהוצגו נגד השומר יו"ש ומשה שרביט על ידי הבריטים, רוב מוחלט של הראיות מסתמכות על ארגונים ופעילי שמאל קיצוני, עיתון הארץ, ושני כלי תקשורת פרו-חמאסיים.
מה שמחייב לשאול מדוע ממשלת ישראל ומשרד החוץ הישראלי לא מתייצבים מול הבריטים ומנהלים קמפיין אגרסיבי נגד ממשל שעדיין סבור שהוא מחזיק באיזשהו מנדט ריבוני או מוסרי על מדינת היהודים ואזרחי מדינת ישראל.
ממשרד החוץ הבריטי נמסר בתגובה: "הסנקציות של בריטניה הן פרופורציונליות ומדוקדקות."
