20 שנה לגירוש מגוש קטיף: איציק ואזנה, מאחרוני התושבים שגורשו בקיץ 2005 מהיישוב נצרים סיפר בריאיון שקיים הבוקר (שלישי) בתוכנית "על הבוקר" על הימים האחרונים לפני הפינוי והתחושה כאילו "שערי עזה הכבדים נותרו על כתפינו".
היישוב נצרים, היה היישוב האחרון שנעקר מחבל עזה. עשינו כל מאמץ שכל עוד הדבר יתאפשר, אנחנו ממשיכים שם את החיים במקצב הנורמלי שלהם, כאילו אין שום עננה מרחפת ברקע", סיפר, "זאת צורת המאבק שבחרנו, האחיזה בשטח, המשך הפרחת היישוב, קליטת משפחות, פיתוח, עד הרגע האחרון".
ואזנה סיפר כי בערב האחרון לפני הגירוש, הוא שמע את כל הקולות והרחשים שעלו מן היישובים שמפונים ונזכר בשמשון הגיבור ש"יושב לוחם לבדו בעזה, והוא ניצב בשערי העיר. כששערי העיר על כתפיו".
"זאת הייתה התחושה, אנחנו פה לבד, אחרונים, ושעריה של עזה הכבדים, העמוקים, הטעונים על כתפינו", המשיך, "שלחתי שאלה באס.אם.אס לאנשים – שערי עזה על כתפינו, נותרנו לבד, לאן נישא אותם? הייתה התחושה שאת השערים האלה צריך להמשיך לשאת, ולהביא אותם לאיזשהו מקום, לא יכול להיות שכל הדבר הזה נגמר".
"היה ברור לנו שהשבר כאן הוא שבר לאומי, שבר הרבה יותר עמוק מאשר הכאב הפרטי של חורבן הבית האישי", סיפר בהתרגשות, "בתוך המשבר הלאומי הזה, אנחנו רצינו להיות חלק מהפתרון, לא רק חלק מהבעיה".
הריאיון המלא בנגן בראשות הכתבה
