תא"ל (במיל') אורן סולומון הלחימה באוגדת עזה ובכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה, מתח הבוקר (שלישי) ביקורת חריפה על ניהול המלחמה, טען כי ישראל שבויה בקונספציה של "מיקרו-טקטיקה" במקום לפעול אסטרטגית, וכינה את מדיניות הסיוע ההומניטרי "פארסה שקרית" שמחזקת את חמאס. "הזמן לא משחק לטובתנו", הזהיר.
סולומון פתח את הריאיון לעודד מנשה בהגדרה נוקבת למצבה הנוכחי של ישראל במלחמה: "מבוכה אסטרטגית". לדבריו, "זהו מונח מקצועי מוכר. אנחנו נמצאים בצומת החלטות שלא ברור לאן פנינו". הוא טען כי במקום לבחור בדרך ברורה – הכרעת חמאס או מהלך להשבת החטופים – ישראל נגררת למלחמת התשה בה הזמן משחק לידיו של האויב.
2+"לעצור הכל ולהביא את כולם בעסקה אחת"
סולומון טען כי האסטרטגיה הנוכחית של ניהול משא ומתן מדורג על שחרור חטופים נכשלה, ומשרתת את מטרות חמאס. "אי אפשר להמשיך באסטרטגיה של מקסום הדרגתי", אמר. "צריך לעצור, להביא את כל החטופים בעסקה אחת".
לשאלה כיצד ניתן להגיע לעסקה כזו, השיב סולומון כי הדרך אינה באמצעות לחץ צבאי מתמשך והדרגתי, אלא באמצעות שינוי אסטרטגיה כולל. "צריך לעבור למבצע להכרעת חמאס, עם הפעלת כוח ואש שתכליתם להכריע. ברגע שחמאס ירגיש שהוא בלחץ קיומי אמיתי, הוא יצעק 'עצרו' ויסכים לעסקה כוללת". הוא הזהיר כי המשך המדיניות הנוכחית יוביל לכך שחמאס ישתמש בחטופים הנותרים כדי לסחוט מישראל נסיגה לקווי ה-6 באוקטובר, התחייבויות בינלאומיות לשיקום הרצועה תחת שלטונו, ובנייה מחדש של כוחו הצבאי, מה שיהווה סיכון אדיר לביטחון ישראל בעתיד.
2+פארסת הסיוע ההומניטרי: "קמפיין רעב שקרי"
סולומון התייחס בחריפות גם לסוגיית הסיוע ההומניטרי, אותה כינה "פארסה". "אני אומר את זה כבר חודשים ארוכים", הדגיש. "אני הייתי קצין בכיר מאוד, וידענו שהמשכנו להעביר סיוע בידיעה שחמאס לוקח אותו, מרוויח ממנו מיליארדים, מגייס באמצעותו אלפי פעילים חדשים, ומנהל קמפיין רעב שקרי מול מדינות אירופה הצבועות".
לטענתו, במקום לחשוף את התנהלות חמאס, ישראל "מתנצלת, נכנעת ומסבירה", ובכך משחקת לידי האויב. הוא הציג תמונות של מחבלי חמאס חוגגים עם מזון מהסיוע כהוכחה לכך שאין רעב אמיתי, אלא חלוקה מבוקרת של חמאס לצרכיו.
2+מלכודת ה"מיקרו-טקטיקה"
הבעיה המרכזית, על פי סולומון, היא שקיעתה של ישראל ב"מנהרה של מיקרו-טקטיקה", תוך הזנחת התמונה האסטרטגית הרחבה. "אנחנו דנים האם מדובר ב-1,200 מטר או 800 מטר של אזור חיץ, האם לשחרר 1,000 אסירים או 1,200. אלה הסחות דעת", קבע. "התכלית הגדולה של הסרת האיום נשכחת. אני אומר לכם באחריות, הדרג המדיני והצבאי לא דנים בכך. הם דנים איך, מה וכמה מטרים, בעוד היעד העיקרי – ביטחון ישראל – נשכח".
סולומון סיכם בקריאה לשינוי תפיסתי מיידי: "מה שהיה חייב להשתנות. יש לפעול באסטרטגיה שלמה מול חמאס, הן במישור הצבאי והן במדיניות החוץ, לפני שיהיה מאוחר מדי".
