החופש הגדול כבר כאן, ואתם ממשיכים לעבוד כרגיל. הילדים בבית, קמים מאוחר, בוהים במסך, אוכלים מתי שבא להם. ואתם במרוץ בין מיילים, פגישות, נקיפות מצפון וניסיון להבין איך לשמור על שפיות.
אם גם אתם מרגישים שהחופש 'משבש את הכול', אתם ממש לא לבד, והמדריך הזה נועד כדי לעזור לכם לייצר שגרה בתוך האין-שיגרה ולעזור לילדוד'ס לצמוח גם בחופש. בתקופה שבה המסגרות מסתיימות, ואתם עובדים מחוץ לבית ומנסים לג׳נגל, אנחנו נבנה משהו אחר: שגרה מותאמת, שמכבדת גם את הצורך של הילד בחופש, וגם את הרצון שלכם לראות את הצמיחה שלו, להצליח להמשיך לעבוד וגם לייצר זמנים של יחד.

הנה כמה עקרונות וטיפים שיעזרו לכם לייצר קיץ שיש בו גם איזון, גם גדילה וגם קרבה משפחתית, גם כשאתם לא נמצאים פיזית בבית כל היום:
תכננו את החופש
שבו כהורים, תבינו ותבנו את התמונה המלאה- מתי אתם עובדים, מתי הילדים בקייטנות, מתי יש לכם זמן לנופש משפחתי או לימי כיף משותפים או חצאי ימי כיף, מתי הילדודס נוסעים לסבא וסבתא לכמה ימים או מתי תרצו לשלב בייביסיטר. ככל שתהיו מתוכננים יותר ותראו את התמונה המלאה- כך לא תרגישו שאתם במרדף אינסופי שרק מחכים שיסתיים, ותספיקו בחופש גם לעבוד וגם להיות עם הילדוד'ס. תכנון וראיית התמונה המלאה- הם מפתחות חשובים ביכולת שלהם לא להיות מוצפים רגשית ולהצליח גם להתקדם בעבודה וגם לקדם את הילדוד'ס שמחכים לזמן הזה מאוד.
שגרה לא חייבת להיות נוקשה, היא רק צריכה להיות עקבית וברורה
שגרת הקיץ לא צריכה להיראות כמו לו"ז בית ספר, והיא גם לא יכולה. הילדים זקוקים למנוחה, לגמישות, לשחרור מהלחץ של שנת הלימודים, אבל גם ליציבות שתעזור להם להרגיש בטוחים ומכוונים. לכן, במקום לנסות להחזיר את הסדר, תחשבו על מסגרת רכה שמותאמת לחופש, אך עדיין ברורה ועקבית.
שגרה בריאה בחופש תכלול בדרך כלל:
- שעת קימה יחסית קבועה (למשל עד 9:00 או 10:00 בהתאם לגיל).
- פעמיים בשבוע הליכה לישון וקימה מתי שהילדוד'ס רוצים (בהתאם לגילם כמובן).

- התחלה ברורה ליום: התארגנות, ארוחת בוקר, כתיבת לו"ז יומי (בו יסמנו וי לאחר כל דבר שביצעו ועליו תוכלו לעבור יחד כשתחזרו).
- חלוקה כללית של היום: זמן משחק/יצירה, זמן מסך מוגדר מראש, יציאה פיזית (אם אפשר), שבצו גם זמני קריאה או חזרה על החומר הלימודי בעזרת חוברות או אתרים דיגיטליים (חשוב מאוד עבור המוח של ילדכם!), זמן משפחתי או חברתי.
- משימות קטנות: אחריות מתאימה לגיל, כמו תפקיד קבוע בבית, לסדר את החדר, להאכיל או לטייל עם הכלב או להכין לעצמם משהו פשוט לאכול.
רצוי לתלות לוח יומי פשוט עם שעות כלליות או אימוג'ים לפי גיל הילד. אפשר להכין אותו יחד בתחילת כל שבוע, ולשלב בו גם דברים קבועים וגם זמנים לבחירה חופשית של הילד.

תכננו נקודות חיבור קבועות לאורך היום
מצד אחד חשוב שתצליחו להתרכז בעבודה, ומצד שני הילדים מתקשרים, אתם חושבים על מה הם עושים ומנסים לג'נגל בין שני הדברים. גם פה, אני אחזיר אתכם לניהול ולא להישאבות: זה אומר, שאני רוצה שתכינו את הילדוד'ס מראש לאיזה יום זה היום- לדוגמה: "היום זה יום שאני עובד עד 17:00 ואתקשר כשאוכל באמצע", או "היום זה חצי יום עבודה שלי וכשאחזור ניסע יחד לראות סרט/לעשות פיקניק".
בהתאם לכך תכננו מראש נקודות קבועות לאורך היום שבהן אתם עושים הפסקה מהעבודה ומתקשרים לילדוד'ס לשיחה של כמה דקות (אפשר גם וידאו), רואים איך הם, איך הם מתקדמים בלו"ז היומי שלהם, משתפים על היום שלכם וקובעים מתי תתקשרו שוב. בין זמני הטלפון, היו ממוקדים בעבודה – אל תפתחו עוד זמן מסך בטלפון של הילדודס, אל תתעסקו בדברים שקשורים לבית, היו ממוקדים לגמרי בעבודה. בזמן ההפסקה הבא שממוקד בבית – טפלו בכל מה שתרצו. אם לא תעשו זאת, מערכת הקשב שלכם תתקשה לאסוף אתכם חזרה למיקוד בעבודה – ותרגישו שאתם לא מצליחים להתרכז ולהתקדם בעבודה, ורק תחכו שהחופש יגמר.

שימו לב לקשיים של הילדים
דווקא בחופש, כשאין מסגרות, ויש יותר זמן יחד, קל יותר לשים לב לקשיים של הילדוד'ס אם קיימים – קושי בויסות רגשי (קושי לווסת את הרגשות שלנו שיוביל להתפרצויות כעס, היעלבויות מרובות, חרדה וכדומה), הפרעת קשב, קושי חברתי או תחושת בדידות וכדומה. נסו לאפיין לכם את מה שאתם רואים – ואז למצוא את הדרך לעזור לילדכם.
אני פוגשת כל הזמן הורים שלאורך השנה הרגישו שהמסגרת עטפה את הילדים והיה קשה לשים לב לקושי מסוים שעלה בעיקר בחופש. אם הילד שלכם לא מפסיק להתקשר אליכם, אם הוא מתפרץ הרבה, אם קשה לה והיא נעלבת מהמון דברים, אם אחד מילדכם מרגיש לבד- אלו סימנים שחשוב לשים לב אליהם ולא לחכות לסיום החופש, אלא לנצל את הזמן שנשאר כדי לחזק את ילדכם ולאפשר לו להגיע לתחילת השנה חזק יותר.
באופן כללי, שימו לב לא ליפול לרגשות אשם, אלא לנהל את הדברים. כשאנחנו מנהלים, מתכננים ומסמנים וי תוך כדי, אנחנו מרגישים שליטה, תחושת סיפוק נהדרת ואופטימיות. התחושות האלו- גם עוברות הלאה לילדים שמושפעים מהן לטובה, וגם מאפשרת לנו להשיג הרבה מהמטרות שלנו לאורך החופש.
