ישראל הורתה על החזרת משלחת המו"מ מדוחא. "נתקלנו בקשיים גדולים", "הפערים מול חמאס הם בכל התחומים". חמאס לא זז מילימטר מדרישותיו הקבועות, המציאות האסטרטגית והמבצעית ברצועת עזה השתנתה, אבל אנו עוד "תקועים" בעסקה (ובתודעה) של חודש מאי 2024.
חמאס ממש נותן לנו הזדמנות להציל אותנו מעצמינו, וזו העת להחליף דיסקט כפול:
1). במשא ומתן: מאסטרטגיית מיקסום הדרגתית להחזרת החטופים, לעבור לעיסקת סיום שתחזיר את כולם.
2). בלחימה מול חמאס: מ"לחץ מתפתח על חמאס", לאסטרטגיית "הכרעת חמאס". אחרת, נמשיך לדמם, לשלם מחירים קשים (בדם טובי בנינו, מדיניים, כלכליים, חברתיים ומוסריים). זה הזמן (אם לא לפני שנה וחצי) לעצור, ולבצע RESTART ואתחול מחדש לכל ההתנהלות ברצועת עזה – מהדרג המדיני, ועד לדרג הצבאי.
אנחנו נמצאים 660 ימים לאחר מתקפת חמאס הרצחנית. לא אמנה כאן את רשימת ההישגים וההצלחות, וגם לא את הפערים והאתגרים שעוד שנותרו. לכך צריך להקדיש מאמר נפרד, וחשוב בפני עצמו. במאמר זה אתמקד במו"מ להשבת החטופים, ובדרכים הנדרשות להחזרתם ולהכרעת חמאס.
החובה הערכית והמנהיגותית להחזרת החטופים
חמאס פתח ב-7 באוקטובר במתקפת טרור ברברית בה נרצחו, נאנסו ונשרפו למעלה מ1200 אנשים, נשים, ילדים ותינוקות, וחטף 251. חלק מהחטופים נחטפו כבר כחללים, חלקם לצערנו הרב, נרצח בעזה, ואלו שנשארו שם חיים (הערכה של 20 חטופים חיים, 30 חללים), חי בתנאים בלתי אנושיים של עינויים, הרעבה, חוסר בטיפול רפואי, פחד ואימה. חובתנו כעם יהודי, כחברה וכמדינה לעשות הכל (אפרט בהמשך מהו "הכל") בכדי להחזיר את כולם, והלוואי שלא היו נחטפים כלל.
זו חובתם של צה"ל ושל הדרג המדיני לפעול ולהשיבם מהר. אין יהודי שלא מתפלל להחזרתם – כולם ועכשיו. תפילה זו אינה שייכת לשום צד פוליטי, זוהי חובה אנושית ויהודית. באופן אישי, אני ובני יצאנו להילחם מייד עם ירי הרקטות, ובקרבות מהקשים והאכזריים ביותר באותה השבת, בקרב במסיבת הנובה, תו"כ קרבות פנים אל פנים מול המחבלים בכביש, הכח המאולתר בפיקודי (אני ובני, ו-2 שוטרים אמיצים) מנע חטיפות ורצח של רבים, הכל תחת אש.
אני זוכר היטב את תמונות (שלא יוצאות מראשי) המחבלים עוברים מכונית מכונית ויורים לתוכה, ובחלקם מוציאים אנשים וחוטפים, ואני, תו"כ הקרב מאחורי הרכבים יורה ומנסה לכוון באקדח לפגוע במחבלים, ולמנוע חטיפות. כך היה גם בהמשך היום, בקרב קשה שלא אפרט כאן. שנה וחצי מאז, פיקדתי והובלתי מאמצי לחימה שכל תכליתם היתה השמדת הרוע של חמאס והחזרת החטופים.
לא, אני לא עונד סיכה צהובה, ולא מניף דגלים צהובים. אינני צריך להוכיח כלום, וחשוב יותר, אינני שותף למאמצי התודעה והתעמולה של חמאס המנצל את מצוקת המשפחות הסובלות, להגדלת מחיר החטופים.
אסטרטגיית המו"מ של חמאס
חמאס מנהל אסטרטגיה סדורה בלחימה נגד ישראל. מדובר על ארגון צבאי, בעל יכולות מודיעין כאלו המנתחות היטב את הצד הישראלי, גם בקרב מקבלי ההחלטות בדרג המדיני, הצבאי, את החברה בישראל, וגם של אמצעי התקשורת והפרשנים השונים. כן כן, הוא יודע לקשר כתב ופרשן לעמדה ולצד אותו הוא מייצג, ולא אפרט כאן יותר. חמאס חושב במונחי חזון דתיים להשמדת ישראל, ומנהל אסטרטגיית לחימה של התשה טקטית-אסטרטגית.
כלומר, לחימה מול נקודות תורפה טקטיות של כוחותינו, ובכל פעם "עקיצה" ותקיפת כוחות (מטענים, צליפה, נ"ט וכו'), הקזת דם של חיילינו, והתשה אסטרטגית של החוסן הישראלי, החברה, מקבלי ההחלטות והלחץ המופעל עליהם(פנימי, מדיני). חמאס "משחק על זמן", מתוך הבנה (שגויה אני מקווה) שיתיש אותנו, יפגע בנחישותינו, ונסכים לויתורים ולהשארתו בעזה. באשר למו"מ עם החטופים, חמאס ממצה את קלפי החטופים עד תום.
הוא גובה מחירים גדולים מאוד: שיחרור אלפי מחבלים נפשעים (שאת רמת היזקם עוד לא ניתן להעריך), ולא מסתפק רק בכך, אלא מצליח לשמר חטיבות שלמות של חמאס (מחנות המרכז, העיר עזה) ללא תמרון של כוחותינו, מחשש לפגיעה בחטופים.
לא רק זאת, עם התקדמות שיחרור החטופים, הוא ממקסם יותר ויותר את התמורות, כולל נסיגה בכל פעם מהשטח שנכבש בדם רב של חיילינו הגיבורים (למעלה מ 60 לוחמים! נהרגו בשטח שכבר כבשנו ונסוגנו ממנו), מקבל הפסקות אש לרענון, תספוק וארגון כוחותינו מחדש, ובדגש להעברת אמל"ח, והנחת מטענים ומארבים. בנוסף, חמאס מנהל קמפיינים של תודעה והשפעה, הפועלים על קהלי יעד שונים (הקהיליה הבינ"ל ודעת הקהל העולמית, מדינות ערב ואוכלוסייתן, מקבלי ההחלטות בישראל, באמצעות משפחות החטופים והלחץ התקשורתי).
חמאס משחרר תמונות וראיונות חטופים עם מסרים מטעמו, בזמנים ועיתויים שהוא בוחר (לפני הפגנות, נאומים וכו'), הכל בכדי לייצר לחץ גדול להסכמות על המחירים אותם הוא דורש. ההשפעה האסטרטגית ברורה לכל אוייבינו: יש תמריץ ענק לחטוף אזרחים ישראלים, בפעם הבאה אולי אוייבינו יצטיידו באוטובוסים, יתקפו ישוב, יעלו את כל תושביו, ויבקשו תמורת החטופים גם חבלי מולדת. את החשיבה הזו, חייבים לשנות במחיר שחמאס ישלם- השמדתו, חורבן והרס לעזה, לדורות.
ומהי האסטרטגיה הישראלית? מתן ומתן? עידוד חטיפות, וללא חשיבה אסטרטגית מול חמאס, מדינת ישראל נקטה בעקרונות מו"מ של : "מדינת ישראל תעשה הכל למען חטופיה". אלא ש"הכל" הזה כלל, ויתורים, ומחירים גדולים מאוד, כאלו אשר הגדילו את תאבונו, וניסיונותיו לקבל תשלום גבוה יותר.
אכן, אנו מחוייבים לאתוס החשוב של "מדינת ישראל תעשה הכל", אך מדוע הכל פירושו לתת הכל? מדוע הכל לא צריך להיות במשמעות של "בעל הבית השתגע", אותה מדיניות שהובילה את ישראל להרתעה אסטרטגית, בכך שפעלה באופן בלתי פרופורציונאלי כנגד אוייביה, וגרמה להם לשלם מחירים גבוהים אשר הרתיעו אותם שנים מלנסות ולפגוע בנו (מבלי להיכנס לסוגיית ההרתעה – היא תמיד יחסית, זמנית, ובעיניי המתבונן).
את האמת יש לומר, פרדיגמת החטופים הקוראת להחזרתם עכשיו! בכל מחיר! השתלטה לא רק על השיח הציבורי, אלא והכי חמור, על אלו האחראים לביטחון ישראל- צמרת צה"ל, והדרג המדיני בראשות ראש הממשלה.
ישראל (שוב) בצומת החלטות אסטרטגי- מה עכשיו?
בסירובו לתנאי המו"מ ולשיטה, חמאס מציל אותנו מעצמינו, וזה הזמן לשנות את תפיסת היסוד, ולפעול אחרת. מדינת ישראל נמצאת "בפרשת דרכים אסטרטגית", ובה עליה להחליט כיצד ממשיכים הלאה. גם באשר להחזרת החטופים, וגם באשר להמשך המלחמה ויעדיה. צומת ראשונה- עסקה להחזרת החטופים. עסקה להחזרת החטופים היא אחת ממטרות המלחמה, אך חייבת להיבחן תחת תכלית המלחמה הגדולה יותר: השמדת יכולות חמאס, שינוי יסודי של המציאות האזורית, והסרת האיום מרצ"ע למדינת ישראל. אנו צריכים לפעול בעקרונות הבאים:
שיקולי הביטחון הלאומי הרחבים, המיידיים וארוכי הטווח, הזירתי והרב זירתיים.
מידתיות ולקחי עסקת ג'יבריל ושליט, כולל מיקסום מספר החטופים החוזרים.
למידה מניסיון העבר ולקחי מערכת הביטחון מהצהרות "נדע לתת מענה ביטחוני".
לגיטימציה פנימית- כולם בעד החזרתם! אולם, אין בסיס לתמיכה של העם והלוחמים בהפסקת הלחימה לחלוטין. דם הנטבחים והחללים לא היה לשווא, וכך גם הסיכון לעתיד.
אני קורא לפתיחת דיון מעמיק, ערכי ומקצועי בדרכים חדשות להחזרת החטופים, כולל המשמעויות לחיי חיילינו (בהקשרי נסיגה משטחים שכבשנו, הארכת המלחמה, הפעלת הכח).
באם חמאס יאיים לפגוע בחטופינו: לא אלמן ישראל, חמאס ישלם מחירים גבוהים, ובהם: מעצר כלל המשוחררים, הגברת התקיפות כולל נז"א גבוה שלא יאפשר חסינות לבכיריו בחסות מגן אנושי של האוכלוסיה, הפרדת האוכלוסיה מחמאס במרחבים הומניטריים ואי הספקת סיוע למרחבים הללו (לא להיכנע לקמפיין ההרעבה), סיכול בכירי חמאס בכל מקום (גם בקטאר, ובכלל- ניתוק הקשר עימה), החמרת תנאי מחבלי הנוחבה הכלואים בישראל- אין סף תחתון למול מחיר חיי חטופינו! ועוד. באשר לגישת המלחמה- מהלך להכרעת חמאס (בהתאם ל5 המאמצים האסטרטגיים אותם פירסמתי בעבר), וכאשר חמאס יהיה בלחץ- הוא יבקש עיסקה, כולם, עכשיו, ובמחירים שונים.
זה הזמן לשינוי מוסרי ומנהיגותי- מלחמה על כל חטוף, לא בכל מחיר!
