בתקופה האחרונה, חלקים נרחבים מהתקשורת הישראלית מנהלים מספר קמפיינים במקביל שכל מטרתם להביא לעצירת המלחמה, וכפועל יוצא מכך להפלת הממשלה הנוכחית. מדובר בקמפיינים מסוכנים שמביאים למותם של חיילינו, וחלילה עלולים להביא בעתיד גם למותם של אזרחים.
קמפיין ההרעבה בעזה: שקר מתועב
הקמפיין הראשון עוסק ב"הרעבה" לכאורה ברצועת עזה. זהו שקר מתועב. העובדות הן שבימים האחרונים הפלסטינים אינם אוספים חלק ניכר מהמשאיות שממתינות במעבר כרם שלום, משום שהמחסנים שלהם פשוט מלאים עד אפס מקום. בימים האחרונים, דובר צה"ל, מתפ"ש, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה קיימו מספר תדרוכים לעיתונאים כדי להזים את הקמפיין השקרי.
2+ולמרות זאת, עיתונאים רבים החליטו להתעלם מהעובדות לחלוטין והמשיכו להפיץ את התעמולה השקרית של חמאס – עד שהבוקר נכנעו לכך בדרג המדיני והצבאי ואפשרו הכנסת סיוע, לרבות יצירת מרחבים שלא תופעל בהם אש. כל זאת, כשגורל חטופינו אינו ידוע ומספר הנפגעים בקרב כוחותינו ברצועה, לצערנו, עולה.
קמפיין תשישות הלוחמים: המוטיבציה בשיאה
הקמפיין השני הוא זה המדבר על "תשישות הלוחמים". גם כאן, חלקים נרחבים מהתקשורת הישראלית בוחרים להדהד מקרים בודדים, ובעקבות כך מצטרפים אליהם מקרים נוספים באמצעות "אפקט השפעה", שבו לוחמים הנמצאים במצב מורכב חשים שאולי גם הם צריכים לפעול כך. זאת, למרות שהנתונים והעובדות בשטח מראים אחרת: המוטיבציה לשירות קרבי עולה, ורוח הלחימה בתוך הרצועה נותרה בשיאה.
2+הקמפיין המסוכן מכל: פגיעה מכוונת ברוח הלחימה
הקמפיין השלישי, המכוער והחמור מכולם, עוסק בהתאבדויות לוחמים. לאחר שהייתה הסכמה רבת שנים באתיקה התקשורתית לא לסקר התאבדויות, כל כלי התקשורת, או לפחות חלק גדול מהם, זנחו עיקרון זה ופשוט החלו לדווח על התאבדויות בקרב משרתי מערכת הביטחון – במטרה לפגוע נטו ברוח הלחימה.
הדבר החמור ביותר הוא שעל פי כל מחקר שבוצע, דיווח על התאבדויות גורם להתאבדויות נוספות – תופעה המכונה "אפקט ורתר". ולמרות זאת, אותם כלי תקשורת ועיתונאים, המכירים את התופעה ונמנעו מלסקר התאבדויות במשך עשרות שנים, בוחרים לעשות זאת כעת חרף הסיכון לגרימת מקרים נוספים.
2+יהיה טוב ונכון אם כלל גופי התקשורת ייכנסו תחת האלונקה הכבדה של המלחמה הקשה והארוכה שידענו מאז קום המדינה. לא הכל כשר כדי להפיל את נתניהו, לא הכל כשר כדי להביא לבחירות, ובוודאי שלא כשר לסכן חיי אדם ולהוביל לפגיעה קשה בביטחון ישראל, שעלולה להשפיע לדורות. זו האחריות שלנו כעיתונאים לבקר ולהשפיע – אך מנגד, לא לגרום לסכנת חיים מיותרת וחסרת אחריות.
