בלי מים, בלי חשמל - ובלי תקווה: המשבר האזרחי באיראן מחריף

איראן, שבעבר נחשבה לאחת המדינות העשירות במים במזרח התיכון, מתמודדת בימים אלו עם משבר אזרחי עמוק המאיים על יציבותה. נהרות יבשים, סכרים ריקים, שכונות שלמות שמנותקות ממים וחשמל – והתושבים נאלצים להמתין בתורים עם ג’ריקנים, ללא פתרון באופק.

בעוד מדינות האזור משקיעות בטכנולוגיות מתקדמות ובתחזוקת התשתיות – באיראן נשמעות המלצות כמו "לא לשיר במקלחת", בניסיון לחסוך במים.

"כבר שבוע שאנחנו מנסים להתקלח – ואין מים. אנחנו מסריחים, חוזרים מהעבודה – ושוב אין מים. היום אפילו נשארנו בבית במיוחד כדי לתפוס מים – אבל שוב ניתקו. מה קורה פה? איזו מדינה מתנהלת ככה? תתעוררו!", מספר אזרח מטהראן.

לא רק בצורת – גם כישלון שלטוני

המשבר באיראן אינו רק תוצאה של שינויי אקלים, אלא בראש ובראשונה תוצאה של ניהול לקוי ומדיניות ריכוזית שהתמקדה באידיאולוגיה ותחמשות צבאית, על חשבון פיתוח תשתיות המים והאנרגיה.

הנתונים מדגישים את עומק הבעיה:

למעלה מ־90% ממקורות המים המתחדשים במדינה כבר נוצלו.

כ־80% מהנהרות והאגמים באיראן – התייבשו או זוהמו.

מאות אלפי בארות מים נחפרו ללא פיקוח, וגרמו לירידה דרמטית במי התהום.

מדינות האזור מתקדמות – ואיראן משתרכת מאחור

בעוד סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר משקיעות מיליארדים בטכנולוגיות התפלה, איראן – שיש לה גישה ישירה למפרץ הפרסי – מתפילה פחות מאחוז אחד מצריכת המים שלה. עתה נבחנת אפשרות לייבוא מים ממדינות שכנות כמו עומאן והאמירויות.

נשיא איראן, מסעוד פז׳שכיאן, הודה השבוע: "מחר – לא נעבוד. אין מים. אם זה יימשך כך, פשוט לא נוכל לספק מים".

גם החשמל כבה – והעם זועם

לצד המחסור במים, איראן מתמודדת גם עם הפסקות חשמל יזומות – באורך של שלוש עד ארבע שעות ביום, במשך ארבעה ימים בשבוע. הפסקות אלו פוגעות בפעילותם של בתי חולים, מפעלים ובתי מגורים – ומציתות גל של מחאה אזרחית, גם בשכונות האמידות.

"מהשעה 11 בבוקר אין חשמל. הוא חזר בשעה 1, אבל שוב נותק משעה 2 – ועד עכשיו, חמש אחר הצהריים, עדיין חושך. ניסינו להתקשר – אבל הכול עובר למענה אוטומטי. אין תגובה", מספר תושב הבירה.

איראן בצומת דרכים

המשבר הנוכחי משקף לא רק תקלות טכניות, אלא כשל שורשי במנגנוני השלטון והניהול. מול תשתיות קורסות ומדיניות בלתי מתפקדת, אזרחי איראן מוצאים עצמם נאבקים על קיום בסיסי.

השאלה שנותרה פתוחה: האם המשטר בטהראן ינקוט צעדים של ממש לתיקון – או שימשיך לשיר באמבטיה, גם כשאין בה מים?