פלישת רוסיה לאוקראינה שינתה את חוקי המשחק עבור תעשיית הביטחון באירופה. גונדברט שרף, ממייסדי חברת הלסינג, הסטארט-אפ הביטחוני המוביל ביבשת, חשף כי לראשונה מזה עשרות שנים, אירופה מוציאה יותר על טכנולוגיות ביטחוניות מאשר ארה"ב – והמהפכה רק מתחילה.
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ מציב את הבינה המלאכותית בלב תוכניות ההגנה. ממשלתו פועלת לצמצם בירוקרטיה ולחבר סטארט-אפים ישירות לדרג הצבאי הבכיר. אחרי עשרות שנים של מדיניות פציפיסטית, גרמניה כמעט משלשת את תקציב הביטחון שלה – עד לכ-162 מיליארד יורו בשנה עד 2029.
גל חדש של סטארט-אפים גרמנים מפתח טכנולוגיות לוחמה חדשניות: רובוטים דמויי טנקים מבוססי בינה מלאכותית, צוללות בלתי מאוישות וג'וקים מרגלים. חלק מהחברות כבר מייעצות לצבא, לצד תאגידי ענק כמו Rheinmetall. חוק רכש חדש מאפשר תשלום מראש לסטארט-אפים ונועד לעקוף את החסמים שהרתיעו יזמים בעבר.
1+חברת Swarm Biotactics מפתחת ג'וקים אמיתיים עם חיישנים, מצלמות ומערכות תקשורת. בני אדם יכולים לשלוט בתנועותיהם מרחוק, במטרה לבצע משימות מעקב באזורים עוינים. מדובר בטכנולוגיה שעד לא מזמן נשמעה כמו מדע בדיוני.
שר ההגנה בוריס פיסטוריוס אמר לאחרונה ליזמים: "הכסף כבר לא בעיה – הוא שם". בברלין שוררת תחושת דחיפות: עם שובו של טראמפ לזירה, התמיכה האמריקאית בנאט"ו כבר לא מובטחת. גרמניה מתכננת להוביל את אירופה לעבר יעד שאפתני – 3.5% מהתמ"ג יוקדש לביטחון.
1+ראש סוכנות הרכש של הבונדסוור, אנט להניגק-אמדן, מדגישה: רחפנים ובינה מלאכותית הם עדיפות עליונה. גורמים רשמיים פועלים להסיר חסמים ולשלב טכנולוגיות חדשות במהירות בשטח. הצבא מבין שהשינויים דומים לחשיבות הכנסת הטנק או המטוס לשדה הקרב.
בעבר הובילה גרמניה את עולם החדשנות הצבאית – מטילים ועד סילונים. אך אחרי מלחמת העולם השנייה, כוחותיה פורקו, והמדענים שלה גויסו למערכות זרות. כעת, יש מי שרוצה להחזיר את גרמניה לפסגה, מתוך הבנה שהשקעה בביטחון נותנת דחיפה לכלכלה.
