הצד הישראלי למו"מ עסוק במיקרו-טקטיקה – בדרישות חמאס בנוגע לכמה מאות מטרים של נסיגה, בפרטי הפרטים של מנגנון שחרור המחבלים, וכדומה – ומפספס את התמונה הגדולה.
האסטרטגיה של חמאס היא למשוך זמן באמצעות הכנסת עוד ועוד עזים למו"מ, עד שמשהו יקרה – בחירות, נפילת הממשלה, התהפכות של טראמפ או כל "ברבור שחור" אחר – כך שחמאס יישאר אחרי נתניהו, מול ממשלה שתסיים את המלחמה בהסכם כניעה שיחזיר אותו לשלטון ברצועה כמנצח.
זה המצב, אבל הלהיטות להשיג עסקה בכל מחיר מעוורת את עיניי הדרג המדיני בישראל, ומאפשרת לחמאס לעשות לנו בית ספר מעמדת נחיתות קיצונית.
