הפרשן השמרני האמריקני ברט סטיבנס פרסם היום (רביעי) טור דעה ב"ניו יורק טיימס" שמפריך את ההאשמות כלפי ישראל על כך שהיא מקיימת רצח עם ברצועת עזה. לדבריו, "אם כוונותיה ופעולותיה של ממשלת ישראל הן באמת רצחניות – אם הן כה זדוניות עד שהיא מחויבת להשמדת תושבי עזה – מדוע הן לא היו שיטתיות יותר וקטלניות בהרבה?".
השאלה הראשונה שהעלה הפרשן באשר לטענות אחר רצח עם בעזה הייתה בנושא כמות ההרוגים ברצועה. הפרשן שאל מדוע אין מאות אלפי מקרי מוות, זאת "בניגוד לכמעט 60,000 שמשרד הבריאות של עזה, שאינו מבחין בין מקרי מוות של לוחמים לאזרחים, ציין עד כה בכמעט שנתיים של מלחמה?".
4+סטיבנס אף הסביר: "זה לא שישראל חסרה את היכולת לגרום להרס גדול בהרבה ממה שגרמה עד כה. היא המעצמה הצבאית המובילה באזור, חזקה יותר כעת לאחר שהשמידה את חיזבאללה והכניעה את איראן. היא יכלה להפציץ ללא הודעה מוקדמת, במקום להזהיר באופן שגרתי את תושבי עזה לפנות אזורים שהתכוונה לתקוף. היא יכלה להפציץ מבלי לסכן את חייליה שלה, שמאות מהם מתו בקרבות.
"לא שישראל נרתעה מלתקוף ביתר שאת בגלל נוכחותם של בני הערובה שלה בעזה. נאמר שלמודיעין הישראלי יש מושג די טוב היכן מוחזקים בני הערובה הללו, וזו אחת הסיבות, למעט חריגים טרגיים, לכך שמעטים יחסית מתו מאש ישראלית. והוא יודע שלמרות שבייתם של בני הערובה הייתה אכזרית, לחמאס יש עניין להשאירם בחיים".
4+הפרשן הוסיף כי לישראל גל לא חסר גיבוי דיפלומטי: "הנשיא טראמפ חזה בגלוי את דרישה מכל תושבי עזה לעזוב את השטח, והזהיר שוב ושוב כי 'גיהנום יפרוץ בעזה' אם חמאס לא יחזיר את בני הערובה. באשר לאיום החרמות הכלכליים, בורסת תל אביב היא מדד המניות המוביל בעולם מאז 7 באוקטובר 2023. בכבוד הראוי לסיכון של חרמות איריים, ישראל אינה מדינה העומדת בפני איום כלכלי מהותי. אם כבר, המחרימים הם אלה שעומדים לסבול.
בקיצור, השאלה הראשונה שמקהלת רצח העם האנטי-ישראלית צריכה לענות עליה היא: מדוע מספר ההרוגים אינו גבוה יותר?. התשובה, כמובן, היא שישראל בבירור אינה מבצעת רצח עם, מונח ספציפי מבחינה משפטית ובעל חשיבות מוסרית המוגדר על ידי אמנת האומות המאוחדות בנושא רצח עם כ'כוונה להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, ככזו'".
4+"שימו לב למילים 'כוונה' ו'ככזו'. רצח עם אינו פירושו פשוט 'יותר מדי מקרי מוות של אזרחים' – עובדה קורעת לב כמעט בכל מלחמה, כולל זו בעזה.", כתב הפרשן והוסיף: "פירושו חתירה להשמדת קטגוריה של אנשים ללא סיבה אחרת מלבד היותם שייכים לקטגוריה זו: הנאצים ושותפיהם הורגים יהודים בשואה משום שהיו יהודים או ההוטו טובחים בטוטסי ברצח העם ברואנדה משום שהיו טוטסי. כאשר חמאס פלש ב-7 באוקטובר, וטבח במכוון משפחות בבתיהן ובצעירים בפסטיבל מוזיקה, הם גם רצחו ישראלים 'ככאלה'".
עוד הוסיף סטיבנס: "לעומת זאת, העובדה שיותר ממיליון אזרחים גרמנים מתו במלחמת העולם השנייה – אלפים מהם בהפצצות מחרידות על ערים כמו המבורג ודרזדן – הפכה אותם לקורבנות של מלחמה אך לא של רצח עם. מטרתן של בעלות הברית הייתה להביס את הנאצים על הובלת גרמניה למלחמה, לא למחוק את הגרמנים רק על היותם גרמנים.
"בתגובה, מבקריה החריפים של ישראל מציינים את היקף ההרס בעזה. הם גם מצביעים על קומץ הערות של כמה פוליטיקאים ישראלים המבטלים את האנושיות של תושבי עזה ומבטיחים תגמול אכזרי. אך הערות זועמות בעקבות הזוועות של חמאס ב-7 באוקטובר בקושי מגיעות לוועידת ואנזה, ואני לא מודע לשום ראיות לתוכנית ישראלית לכוון ולהרוג במכוון אזרחים עזתים".
הפרשן אף התייחס להרס הנרחב ברצועה: "הוא אכן עצום. ישנן שאלות חשובות שיש לשאול לגבי הטקטיקות בהן נקטה ישראל, לאחרונה בכל הנוגע למערכת חלוקת המזון הכאוטית שניסתה להקים כדרך לשלול מחמאס את השליטה באספקת המזון.
4+"וכמעט אף צבא בהיסטוריה לא יצא למלחמה מבלי שלפחות חלק מחייליו ביצעו פשעי מלחמה. זה כולל את ישראל במלחמה הזו – ואת אמריקה כמעט בכל המלחמות שלנו, כולל מלחמת העולם השנייה, כאשר חלק מגדולי הדור שלנו הפציצו בתי ספר בטעות או רצחו שבויי מלחמה בדם קר.
"אבל תוכניות הומניטריות כושלות, חיילים שקופים על ההדק, תקיפות שפגעו במטרה הלא נכונה, או פוליטיקאים שמושיטים ביקורת נקמנית, לא מתקרבות להצטברות לרצח עם. אלו הן מלחמה בממדיה הטרגיים הרגילים".
"מה שיוצא דופן בעזה הוא הדרך הצינית והפושעת שבה בחר חמאס לנהל מלחמה. באוקראינה, כאשר רוסיה תוקפת בטילים, רחפנים או ארטילריה, אזרחים יורדים למחתרת בעוד שהצבא האוקראיני נשאר מעל פני הקרקע כדי להילחם. בעזה, המצב הפוך: חמאס מסתתר, ניזון ומשמר את עצמו במנהרות העצומות שלו במקום לפתוח אותן לאזרחים להגנה", כתב סטיבנס.
4+לדבריו, "טקטיקות אלה, שהן פשעי מלחמה כשלעצמן, מקשות על ישראל להשיג את מטרות המלחמה שלה: החזרת בני הערובה וחיסול חמאס ככוח צבאי ופוליטי, כך שישראל לעולם לא תעמוד שוב תחת איום נוסף של 7 באוקטובר. שתי מטרות אלו היו ונשארו מוצדקות לחלוטין – והיו מביאות לסיום ההרג בעזה אם חמאס פשוט ימסור את בני הערובה ויכנע. אלו דרישות שכמעט ולא שומעים ממאשימיה לכאורה השוויוניים של ישראל.
"ראוי גם לשאול כיצד ארצות הברית הייתה פועלת בנסיבות דומות. כפי שקורה, אנו יודעים. ב-2016 וב-2017, תחת ברק אובמה וטראמפ, ארצות הברית סייעה לממשלת עיראק לכבוש מחדש את העיר מוסול, שנכבשה על ידי המדינה האסלאמית שלוש שנים קודם לכן והפכה למבצר תת-קרקעי ממולכד. הנה תיאור ב"טיימס" של האופן שבו נוהלה המלחמה לחיסול דאעש".
