היום, במליאת הכנסת, זהו לא עוד יום של הצבעות – זהו רגע האמת בו מתגלה מי באמת עומד לצד הבוחרים הימנים. בזמן שסיעת ש"ס, למרות היותה החרם על הקואליציה, הודיעה כי תתמוך בהצהרת הריבונות ותתייצב לצד המחנה הלאומי, דווקא יהדות התורה – המפלגה שעשתה כל מאמץ להיראות כשותפה טבעית למפעל ההתיישבות – על פי כתבנו בכנסת, אברהם חסון, סיעת יהדות התורה תימנע מההצבעה.
בכך, סיעת יהדות התורה לא רק שותקת – היא בוחרת באופן אקטיבי להפקיר את ציבור המתיישבים שחיזרה אחריו בלהט במשך שנים. ברגע האמת, כשהימין כולו מתאחד מאחורי אמירה ערכית, יהדות התורה בוחרת לברוח. פנינו לגורמים במפלגה שסירבו להצהיר באופן רשמי אם יתמכו בהצבעה.

נחזור בזמן: קמפיינים שלמים, שהחלו עוד במערכות הבחירות של 2019, כוונו במדויק לכיבוש קולות המתיישבים. ב-3 בספטמבר 2019, חתמו ראשי המפלגה על מסמך היסטורי בו התחייבו ש"יהדות התורה אינה תומכת… בנסיגות מארץ ישראל". ב-10 בפברואר 2020, שכרו את משרד הפרסום המגזרי "זליגר שומרון" כדי לנהל עבורם קמפיין ייעודי. מיליונים נשפכו כדי לשכנע אתכם ש-ג' היא הבית של הימין.

השר גולדקנופף: "קורא לרוה"מ להביא מיליון יהודים לשומרון"

וכשהגיעו לשלטון, החיזור הפך למופע ראווה. השר יצחק גולדקנופף הפך לכוכב "סיורי החיזוק". ב-17 באוגוסט 2022, עוד לפני שהיה שר, הבטיח למתיישבים: "נעמוד לימינכם". ההבטחה, כפי שמתברר, הייתה ריקה מתוכן.
כשר, הוא היה בכל מקום שבו הייתה מצלמה. ב-1 בינואר 2023 הבטיח "לסייע לאחינו המתיישבים". ב-1 באוגוסט 2024 קרא מ"אביתר" "להקים עוד 'אביתרים'!". ב-28 בנובמבר 2024, בעודו מסרב להשתתף בסיור שעסק בשילוב חרדים בצה"ל, מצא זמן להצטלם בגבול עזה עם פעילי ימין לצד "מפת גרעיני התיישבות". ב-22 במאי 2025 מיהר לזירת פיגוע והבטיח לתכנן 13 ערים חדשות. תמונות, כותרות, חיבוקים.

אך כל המחוות הללו עמדו למבחן אחד, פשוט וברור: ההצבעה ההצהרתית להחלת הריבונות שתעלה היום במליאה. לא חוק, לא תקציב, לא פינוי. רק אמירה ערכית. וכאן, במבחן הזה, הם מתכוונים לשים אצבע בעין לתומכים שלהם ולגוש הימין.
על פי הדיווח, הם יימנעו. הם לא יתנגדו, חלילה. זה יהיה בוטה מדי ויפגע בתחפושת הימנית שבנו בעמל כה רב. הם פשוט יתחמקו. הם יספרו לכם על "דעת תורה", על "מורכבות", על "עיתוי לא נכון". אבל האמת פשוטה: הם נוטשים אתכם.

לראשי יהדות התורה נאמר: כל הסיורים של גולדקנופף, מקלב ופרוש בגבעות, כל הקמפיינים של פינדרוס, כל ההבטחות – כל אלה מתגלים כמעטפת ריקה. להיות ימין זה לא להצטלם עם אורית סטרוק; זה להצביע כמוה כשצריך. להיות ימין זה לא להגיד שאתם ימין, זה להיות ימין.
הימנעותם המסתמנת איננה עמדה ניטרלית. היא הצבעת "לא" מהדהדת. היא הודאה צורבת בכך שהכל היה הצגה. ולבוחריהם ביהודה ושומרון, אלו שהאמינו להם, היא סטירת לחי.
